אהבת מוסר

וְלָקַחְתָּ אֶת שְׁתֵּי אַבְנֵי שֹׁהַם, וּפִתַּחְתָּ עֲלֵיהֶם שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל!     (פרק כח פסוק ט') הרמח"ל  (רבי משה חיים לוצאטו), מספר על אדם שנפטר ועלה השמימה, ושם שאלו אותו: "איך חינכת את בינך?" אמר האיש: "להיות יהודי טוב ולהתפרנס מיגיע כפיו" שאלו אותו: "ומדוע לא שלחת אותו לישיבה ללמוד תורה"? ענה: "כלום חסרים תלמידי חכמים? רבים הלומדים, והוא ירוויח לפרנסתו! מה יש?" אמרו לו: "אינך יודע מה עשית, למה גרמת! דע…

עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים. כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם! (פרק יח פסוק יא') יתרו שמח על הצלת ישראל ואומר: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים. כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם!" יתרו שלא פסח על שום עבודה זרה שהיתה קיימת, מבין שיש כאן משהו שיותר מיוחד מכל מה שהכיר עד עתה. "כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם"! מצרים לא נענשו מתוך רצון לנקמה, אלה מתוך פעולות שנעשו מידה…

וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ.. וַיֵּלֶךְ אַבְרָם כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה' (יא פסוק יב', יד') ושואלים חז"ל, מהו הניסיון הגדול? במה בדיוק הקב"ה ניסה את אברהם באומרו "לֶךְ לְךָ"? נכון שאדם לא אוהב לעזוב את המקום שבו הוא גדל, נכון שלאדם קשה לצעוד אל מקום שהוא אינו מכיר. אך רואים אנו שהקב"ה ישר מרגיע אותו בכך שאומר לו: "וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל.…

וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף! (פרק כא' פסוק ט') הרב ניסים יגן זצוק"ל חידש בשיחתו האחרונה, לפני שעלה לשמים ביסורים: "מה זאת אומרת כי תחל לזנות? הפסוק היה צריך לומר בת איש כהן כי תזנה. מה פרוש כי תחל לזנות? אומר התרגום אונקלוס: "וּבַת גְבַר כָּהֵן אֲרֵי תִתְחַל לְמִטְעֵי, מִקְדֻשַׁת אֲבוּהָ הִיא מִתַּחֲלָא, בְּנוּרָא תִּתּוֹקָד". התרגום אומר שבת כהן תחל לזנות, היא לא…

וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה' וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה (פרק ה פסוק יח') כותב על כך רש"י הקדוש: ופרע. סתר את קליעת שערה כדי לבזותה, מכאן לבנות ישראל שגלוי הראש גנאי להן! מעלת כיסוי ראש צנוע לאשה נשואה: א. זוכה לבנים תלמידי חכמים. כמובא בגמרא (יומא מז.): "שבעה בנים היו לה לקמחית…" ב. זוכה שתשרה שכינה בביתה. "אמר רב ששת: שיער באשה ערוה" (ברכות כד') ג. נותנת כח לבעלה…

וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים… וְאַתְּ עֵרוֹם וְעֶרְיָה. וָאֶעֱבוֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ. וָאוֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי! (יחזקאל טז ז') מסופר על הרב ה"בית אברהם", בעת שנכנסו אליו פעם אחת כמה בחורים אחרי חול המועד פסח. פתח את פיו הקדוש ואמר בלשון חיבה: "בני היקרים, בודאי אמרתם ההגדה", והתחיל לומר מלה במלה תוך הדגשה מיוחדת "וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים וכו' וְאַתְּ עֵרוֹם וְעֶרְיָה". שום פרוש לא הוסיף על זה…

נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו! (פרק ו פסוק ט') ומביאה הגמרא שנֹחַ- לפי דורו היה צדיק, ואילו היה בדורו של אברהם [אבינו] לא היה נחשב לכלום (סנהדרין קח.). לא באנו להמעיט מערכו של נֹחַ ח"ו, אלה רוצים אנו ללמוד מכך מוסר. ונראה שנֹחַ נקרא צדיק על שם כך שלא למד מאנשי דורו הרעים ולא נדבק במעשיהם, והיה מה שנקרא: "בולט לטובה". לא חסר לנו הרבה בכדי להיות בולטים לטובה…

לֹא יוּמְתוּ אָבוֹת עַל בָּנִים, וּבָנִים לֹא יוּמְתוּ עַל אָבוֹת, אִישׁ בְּחֶטְאוֹ יוּמָתוּ! (פרק כד פסוק טז') ומעשה שהיה בחבורת שיכורים שהיו כל יום יושבים ושותים לשכרה, וביום מן הימים שהיו יותר מדי מבושמים מן היין אמרו אחד לשני מה נענה ביום הדין מה נענה ביום התוכחה כשהקדוש ברוך הוא ישאל אותנו מדוע בחרתם להשתכר ולא להתעסק בתורה הקדושה, וכולם נתנו תקיעת כף שהראשון שיפטר מן העולם הזה יבוא בחלום…