משל ונמשל

וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם (פרק ט פסוק כג') מדוע נקטה התורה לשון יחיד וַיִּקַּח ולא לשון רבים: "ויקחו"?! ומבאר רש"י: "לימד על שֵׁם שנתאמץ במצווה יותר מיפת" משל למה הדבר דומה: לאב שהיה לו בן עצלן וכל יום היה קם בשעות הצהרים ויושב בטל. משכלו הקיצים הודיע האב לבנו כי ממחר הוא מתחיל לעבוד ולא מעניין אותו במה… למחרת…

תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת. (אבות פרק ד משנה יא') מעשה במלך שהיה נוהג לבקר אצל תושבי המדינה. בכל כמה זמן שיגר מכתבים ל-15 תושבים שבעוד חודש הוא מגיע. והנה זוג זקנים שביתם מט לנפול קיבלו את המכתב. הבעל נכנס ללחץ ואמר לאשתו: "תראי איך הבית נראה?!. נקנה צבע ונצבע, נחליף את החלונות השבורים ונסדר את הבלטות, ונקנה גם כיסא אחד נורמלי שיהיה לו לשבת (אנחנו יודעים להיזהר עם…

"אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכָל גְּבוּלָם" (תהילים קה לא') ונשאלת השאלה: הרי מכת כינים הייתה לפני מכת הערוב, אז מה הכינים עושות כאן?! המגיד מדובנא משיב בכך שהוא מביא משל למה הדבר דומה: לעשיר שעושה שמחה ואין לו מקום לכולם. בלית בררה חילק את האירוע לשלושה ימים, עשה הזמנות וכתב כך: תושבי העיר נא להגיע ביום א'. משפחה נא להגיע ביום ב' אנשי עסקים מגיעים ביום ג'. – אין לבוא פעמיים!!!.…

וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר (פרק לב פסוק כה') כל מהותו של יעקב היא פרישות. הוא לא משנה את שמו לשונו ומלבושו גם שנמצא בבית לבן, והוא לא מנסה אפילו להחזיר את לבן בתשובה למרות שהיה עובד אלילים. שרו של עשיו מבין את משמעות הנצחיות של יעקב שבאה ע"י הפרישות ["עִם לָבָן גַּרְתִּי" – ותרי"ג מצוות שמרתי (לב ה')], והוא מנסה להתחבר אל יעקב בדרך של:…

וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה, וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר! (פרק לא ז') במדרש (ילקוט שמעוני) מובא שהיה משה מתאוה לראות בנקמת מדין ועליו נאמר: "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם"! (תהילים נח יא') את דברי המדרש הללו הסביר המגיד מדובנא כדרכו במשל: לעשיר אחד היה בן יחיד בחור חמד, אלא שחיסרון  גדול היה בו שבכל עת היה נותן עינו בכוס ושותה יין לשכרה. כל תחנוניו של העשיר לא הועילו…

גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם! תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי. (פרק כג' פסוק ד') הייתכן שאברהם אומר שהוא גם גר וגם תושב?! הרי אלו הם שני הפכים גמורים! הגר הוא עראי, והתושב קבוע… בעניין זה אמרו חז"ל: העולם הזה הוא פרוזדור בפני העולם הבא, אם האדם מבין שהוא גר [זמני] בעולם הזה, הרי הוא תושב לעולם הבא ומובטח לו חיי נצח. אך אם חלילה אדם מרגיש תושב בעולם…

זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה… (פרק יט פסוק ב') על פרשת פרה אדומה אמר שלמה המלך בחכמתו: "כָּל זה נִסִּיתִי בַחָכְמָה, אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי"! (קהלת ז כג'). אמר המגיד מדובנא משל למה הדבר דומה? לעשיר כפרי אחד שרצה לנסוע עד סוף העולם. אמר ועשה! הכין מרכבה רתומה לסוסים אבירים וחזקים ולקח אוכל צידה לדרך. לאחר מכן עלו הוא…

כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם  (ֹפרק ג' פסוק כג') קבוצה של סוחרים נכנסה אל אכסניה אחת שעמדה לה על אם הדרך. בקשו האורחים מבעל האכסניה שיגיש לפניהם מזון ומשקה, והלה שהכיר באורחים שממון בכיסם, הזדרז לערוך לפניהם את השולחן. מה ברצונכם לאכול? שאל האכסנאי. ברצוני, אמר האחד- לאכול נזיד בשר משובח. וברצוני, אמר האחר- לאכול דג טרי. וכך מנו הסוחרים…