רואים שהלכת לעבוד!

    וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם (פרק ט פסוק כג') מדוע נקטה התורה לשון יחיד וַיִּקַּח ולא לשון רבים: "ויקחו"?! ומבאר רש"י: "לימד על שֵׁם שנתאמץ במצווה יותר מיפת" משל למה הדבר דומה: לאב שהיה לו בן עצלן וכל יום היה קם בשעות הצהרים ויושב בטל. משכלו הקיצים הודיע האב לבנו כי ממחר הוא מתחיל לעבוד ולא מעניין אותו במה… למחרת…

    שינוי בדברים הקטנים

    תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת. (אבות פרק ד משנה יא') מעשה במלך שהיה נוהג לבקר אצל תושבי המדינה. בכל כמה זמן שיגר מכתבים ל-15 תושבים שבעוד חודש הוא מגיע. והנה זוג זקנים שביתם מט לנפול קיבלו את המכתב. הבעל נכנס ללחץ ואמר לאשתו: "תראי איך הבית נראה?!. נקנה צבע ונצבע, נחליף את החלונות השבורים ונסדר את הבלטות, ונקנה גם כיסא אחד נורמלי שיהיה לו לשבת (אנחנו יודעים להיזהר עם…

    אם כבר באת, תישאר!

    "אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכָל גְּבוּלָם" (תהילים קה לא') ונשאלת השאלה: הרי מכת כינים הייתה לפני מכת הערוב, אז מה הכינים עושות כאן?! המגיד מדובנא משיב בכך שהוא מביא משל למה הדבר דומה: לעשיר שעושה שמחה ואין לו מקום לכולם. בלית בררה חילק את האירוע לשלושה ימים, עשה הזמנות וכתב כך: תושבי העיר נא להגיע ביום א'. משפחה נא להגיע ביום ב' אנשי עסקים מגיעים ביום ג'. – אין לבוא פעמיים!!!.…

    מי יצליח להוריד ליהודי את המעיל?

    וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר (פרק לב פסוק כה') כל מהותו של יעקב היא פרישות. הוא לא משנה את שמו לשונו ומלבושו גם שנמצא בבית לבן, והוא לא מנסה אפילו להחזיר את לבן בתשובה למרות שהיה עובד אלילים. שרו של עשיו מבין את משמעות הנצחיות של יעקב שבאה ע"י הפרישות ["עִם לָבָן גַּרְתִּי" – ותרי"ג מצוות שמרתי (לב ה')], והוא מנסה להתחבר אל יעקב בדרך של:…

    הגמילה המושלמת !

    וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה, וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר! (פרק לא ז') במדרש (ילקוט שמעוני) מובא שהיה משה מתאוה לראות בנקמת מדין ועליו נאמר: "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם"! (תהילים נח יא') את דברי המדרש הללו הסביר המגיד מדובנא כדרכו במשל: לעשיר אחד היה בן יחיד בחור חמד, אלא שחיסרון  גדול היה בו שבכל עת היה נותן עינו בכוס ושותה יין לשכרה. כל תחנוניו של העשיר לא הועילו…

    פן אשבע, ושמנתי…

    גֵּר וְתוֹשָׁב אָנֹכִי עִמָּכֶם! תְּנוּ לִי אֲחֻזַּת קֶבֶר עִמָּכֶם וְאֶקְבְּרָה מֵתִי מִלְּפָנָי. (פרק כג' פסוק ד') הייתכן שאברהם אומר שהוא גם גר וגם תושב?! הרי אלו הם שני הפכים גמורים! הגר הוא עראי, והתושב קבוע… בעניין זה אמרו חז"ל: העולם הזה הוא פרוזדור בפני העולם הבא, אם האדם מבין שהוא גר [זמני] בעולם הזה, הרי הוא תושב לעולם הבא ומובטח לו חיי נצח. אך אם חלילה אדם מרגיש תושב בעולם…

    סוף העולם ימינה

    זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה… (פרק יט פסוק ב') על פרשת פרה אדומה אמר שלמה המלך בחכמתו: "כָּל זה נִסִּיתִי בַחָכְמָה, אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי"! (קהלת ז כג'). אמר המגיד מדובנא משל למה הדבר דומה? לעשיר כפרי אחד שרצה לנסוע עד סוף העולם. אמר ועשה! הכין מרכבה רתומה לסוסים אבירים וחזקים ולקח אוכל צידה לדרך. לאחר מכן עלו הוא…

    השאלה היא: כמה זה דחוף לך?

    כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם  (ֹפרק ג' פסוק כג') קבוצה של סוחרים נכנסה אל אכסניה אחת שעמדה לה על אם הדרך. בקשו האורחים מבעל האכסניה שיגיש לפניהם מזון ומשקה, והלה שהכיר באורחים שממון בכיסם, הזדרז לערוך לפניהם את השולחן. מה ברצונכם לאכול? שאל האכסנאי. ברצוני, אמר האחד- לאכול נזיד בשר משובח. וברצוני, אמר האחר- לאכול דג טרי. וכך מנו הסוחרים…
    • משל ולקחו

      להפסיד את כל הקופה

      וַיִּקְרָא לְמֹשֶׁה וּלְאַהֲרֹן לַיְלָה וַיֹּאמֶר קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי! (פרק יב, לא') עם ישראל יוצא ממצרים לאחר שפרעה זועק בחוסר אונים: "קוּמוּ צְּאוּ מִתּוֹךְ עַמִּי". הילקוט שמעוני (יב') מביא משל למלך שביקש מהטבח האהוב שלו להכין עבורו דג, משניגש המלך לאכול חש מיד בריח שעלה מין הדג, ריח המבשר שהוא אינו ראוי למאכל. המלך כעס על הטבח והחליט להענישו בשל כך. המלך שאהב אותו נתן לו ברירה לבחור בין שלושה…

      קרא עוד...
    • משל ולקחו

      תשמור לעצמך חלק מהקלפים

      כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק! (פרק כד פסוק ד') הגאון רבי יוסף דוב סולביצ'יק שאל: מדוע אומר כאן אברהם לאליעזר בפירוש: "לִבְנִי לְיִצְחָק", ואילו כאשר אליעזר מספר את הדברים בבית לבן, משנה הוא ואומר: "וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי" (פרק כד לח'). מדוע לא מספר אליעזר את הדברים כלשונם כפי שנאמרו לו? כדי להבין את התשובה המשיל זאת הרב במשל: לעשיר אחד שהייתה לו בת יחידה, שאביה…

      קרא עוד...
    • משל ולקחו

      להתנסות באש חיה

      כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל, כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵ – ל (פרק כג פסוק כג') המגיד מדובנא מביא משל לשר צבא אחד אשר שמע כי בארץ רחוקה המציא אדם חכם משחה מיוחדת אשר כל המושח בה את גופו לא יזיקו לו שום כלי מלחמה לא חץ ולא חרב. החליט השר להשיג את המשחה המופלאה, משום כך נסע אל אותה ארץ רחוקה וקנה את משחת הפלאים…

      קרא עוד...
    • משל ולקחו

      ה' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ !

      וּבַדָּבָר הַזֶּה אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בַּה' אֱלֹהֵיכֶם ! (פרק א פסוק לב') מהו הדבר שבו עם ישראל לא האמינו? רבינו חיים בן-עטר מסביר שמדובר על ניסי המדבר. שבהם הקב"ה נשא את ישראל, כמו אב שנושא את בנו, כמו שכותב הפסוק: "וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ, אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ, כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֲלַכְתֶּם.." (דברים א לא') ואף על פי כן עדיין לא האמינו. האור החיים מביא משל למה…

      קרא עוד...
    • משל ולקחורולטה

      הימור מסוכן

      תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ!   (פרק יח פסוק יג') על פסוק זה היה הגאון הצדיק רבי ישראל מסלנטר מספר משל נפלא. משל למלך אחד ששלח את אחד מדוכסיו בשליחות למדינה אחרת. "תנאי אחד מתנה אני אותך" אמר המלך לדוכס: "כאשר תגיע לשם בשום פנים אל תסכים להתערבות עם אחד משרי המדינה". הסכים הדוכס לתנאי המוזר ויצא לדרכו. כאשר הגיע לאותה מדינה, נפגש הדוכס עם שריה, וישב עימם לשיחה בנושאי המדינה. "אדוני…

      קרא עוד...
    • משל ולקחו

      מוציא את הרכבת מהמסלול

      לֹא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת אָבִיו, וְעָזַב אֶת אָבִיו וָמֵת! (פרק מד פסוק כב') החפץ חיים סיפר לשניים מתלמידיו שהתבטלו מלימודם משל על כך שבעיירה אחת היה אדם שיצא מדעתו והלך ועקר שני פסי רכבת מהמסילה על מנת להניחם כקורות לביתו. כמובן שכל הקהילה קמה על רגליה ופנתה אליו להחזירם מיד למקומם!. אחד אף העז וקרא לעברו: "שוטה שכמוך! יש לך מושג איזה אסון יכול להיגרם כתוצאה ממעשיך?!" הסתובב האיש…

      קרא עוד...
    • משל ולקחו

      רואים שהלכת לעבוד!

      וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם (פרק ט פסוק כג') מדוע נקטה התורה לשון יחיד וַיִּקַּח ולא לשון רבים: "ויקחו"?! ומבאר רש"י: "לימד על שֵׁם שנתאמץ במצווה יותר מיפת" משל למה הדבר דומה: לאב שהיה לו בן עצלן וכל יום היה קם בשעות הצהרים ויושב בטל. משכלו הקיצים הודיע האב לבנו כי ממחר הוא מתחיל לעבוד ולא מעניין אותו במה… למחרת…

      קרא עוד...
    • משל ולקחו

      כישלון אינו סוף הדרך !

      וְאַנְשֵׁי סְדֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַה' מְאֹד! (פרק יג פסוק יג') לעיתים, אמר רבי ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים", יש והאדם נכשל בדבר עבירה, ואז ממהר אליו היצר הרע ומנסה להסיתו, וכך אומר לו: "ראה נא! בין כך ובין כך נכשלת בעבירה חמורה, על כן אם תעבור עוד עבירה הדבר לא יעלה ולא יוריד"… משל למה הדבר דומה? אומר ה"חפץ חיים", לאותו אדם ההולך במדבר. סביבו רק חול ושממה עד…

      קרא עוד...
    • משל ולקחו

      הסחורה הכי טובה שיש !

      דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה! (פרק כה פסוק ב') כותב המדרש רבה (שמות, פרשה לג א): זה שאמר הכתוב: "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ" (משלי ד ב'). התורה נקראת "לקח טוב" יותר מכל סחורה שבעולם. על מנת לעמוד על ההבדל הביאו חז"ל משל למה הדבר דומה: לשניים שנסעו ליריד בעיר הגדולה לצורך מסחר. האחד קנה בדי משי יקרים והשני השקיע את כספו בבדי צמר משובחים.…

      קרא עוד...
    • משל ולקחו

      בניין גבוה נמדד ביסודותיו

      וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד (פרק ו פסוק ג') המלב"ים (רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר), כותב בעניין חשיבות הבגדים: "הנה הבגדים שציווה לעשות היו כפי הגלוי בגדים חיצוניים שיספר עניינם, איך עשו אותם האומנים במלאכה, אבל באמת היו מורים על בגדים פנימיים שיעשו כהני ה' להלביש בם את נפשותיהם בדעות ובמידות ובתכונות טובות שהם מלבושי הנפש, ומלבושים אלה לא עשו האומנים, וציווה ה' אל משה שהוא יעשה בגדי קודש…

      קרא עוד...
    • משל ולקחורמקולים

      תלוי מהי סיבת הבקשה..

      וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה (פרק ז' פסוק ב') התורה כותבת "ומן הבהמה אשר לא טהורה", ולא: "ומן הבהמה הטמאה", שאין לדבר דיבור שאינו הגון. ונשאלת השאלה, הרי בספר ויקרא מוזכרת המילה טמא פעמים רבות!? מסביר זאת המגיד מדובנא ע"י משל: בעיר אחת גר יהודי עשיר מופלג, ועם זאת היה גם תלמיד חכם גדול. בשכונתו גר יהודי פשוט ועם הארץ, עני ואביון, הידוע בכינויו: "יוסל בוּר". יום אחד התדפק הלך על…

      קרא עוד...