תיקון המידות
-
מדבר מחלוקת תרחק !
וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ… (פרק יז' פסוק ה') משל לאריה מלך החיות שכבר כמה ימים לא הזדמן לו טרף. בטנו הצטמקה מרעב, ונהמות שאגותיו הפילו פחד בכל רחבי היער. שאג הוא שאגה גדולה, וכל יושבי היער התכנסו בבהלה מסביבו, וחיכו לשמוע את מוצא פיו. פנה הוא לזאב שהחל לרעוד מרוב פחד, ובקש ממנו להתקרב אל פיו ולהריחו, ולהגיד אם יש שם ריח רע .. הזאב הרועד הריח את פיו של…
קרא עוד... -
הקנאה והתאווה והכבוד …
וְלֹא תָתֻרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם (פרק טו פסוק לט') משה רבינו שולח מרגלים לתור את ארץ ישראל, ולשם כך הוא בוחר את נבחרי העם. לא אנשי מלחמה וחכמת קרב, שירגלו אחר מוכנותו של העם, ומצב העורף. אלה אנשים צדיקים שהכתוב מעיד עליהם "כֻּלָּם אֲנָשִׁים [חשובים- רש"י], רָאשֵׁי בְנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה" (פרק יגג'). משימה כזאת מורכבת, מצריכה אנשים עם הרבה ידיעה ואמונה שאנו עמו של הקב"ה,…
קרא עוד... -
מכל אשר על פני האדמה
וְהָאִישׁ מֹשֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה! (פרק יב ג') כותב הרמב"ם (דעות ב, ג): "ויש דעות [מידות] שאסור לו לאדם לנהוג בהן בבינונית, אלא יתרחק מן הקצה האחד עד הקצה האחר. והוא גובה לב [הגאווה]. שאין [זו] דרך הטובה שיהיה אדם עניו בלבד, אלא שיהיה שפל רוח, ותהיה רוחו נמוכה למאד. ולפיכך נאמר במשה רבנו עָנָיו מְאֹד, ולא נאמר עָנָיו בלבד. בניגוד לשאר מידות שהקיצוניות בהן…
קרא עוד... -
המפתח ללשון נמצא אצלך!
וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה? (פרק יב פסוק ח') שמירת הלשון עבודה קשה היא, עבודה יומיומית ותמידית. רבים שואלים: האמנם יש אדם היכול לעמוד בכך?… בספר "שערי הלשון" מובא על כך משל נפלא. למה הדבר דומה? לעיר, שמחלה קשה פקדה את כל תושביה. בזה אחר זה הוזעקו טובי הרופאים אל העיר, אך איש מהם לא הצליח להביא מרפא לבני העיר. התייאשו התושבים, והשלימו עם מר גורלם. באחד הימים הגיע…
קרא עוד... -
תעשה את הצעד הראשון!
וַיִּפְקֹד אֹתָם מֹשֶׁה עַל פִּי ה' כַּאֲשֶׁר צֻוָּה. (פרק ג פסוק טז') רש"י הקדוש מבאר לנו מדוע נכתב שמשה פקד את עם ישראל "עַל פִּי ה'": אמר משה לפני הקב"ה [לאחר שנצטווה למנות את עם ישראל]: היאך אני נכנס לתוך אוהליהם, לדעת מניין יונקיהם? [הרי אין זו ממידת הצניעות להיכנס לתוך כל אוהל ואוהל ובנוסף זה לוקח המון זמן] אמר לו הקב"ה: "עשה אתה שלך, ואני אעשה שלי". הלך משה…
קרא עוד... -
החיים והמוות בית הלשון
זֹאת תּוֹרַת אֲשֶׁר בּוֹ נֶגַע צָרָעַת, אֲשֶׁר לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ בְּטָהֳרָתוֹ.. (פרק יד פסוק לב') על כוחם של מילים טובות ועידוד ניתן ללמוד מהמשל הבא: להקה של צפרדעים טיילו להם ביער, לפתע נפלו שני צפרדעים לתוך בור עמוק מאוד. כשהם ראו עד כמה עמוק הבור הם צעקו לצפרדעים שנפלו: "חבר'ה אין לכם שום סיכוי שתצאו מכאן בחיים… אתם נחשבים כבר למתים… חבל לכם בכלל להתאמץ!" לצפרדעים שנפלו לא היה שום…
קרא עוד... -
אל תשכח מאיפה באת!
עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ מִשָּׁם! (מתוך ההגדה) למרות שאדם חייב להרגיש בין חורין בליל הסדר, פותחים אנו את ההגדה במילים: "עבדים היינו לפרעה במצרים". וזאת בכדי שלא נבוא לידי גאווה ונזכור מהיכן באנו… משל למה הדבר דומה: לרועה צאן שהיה חכם במיוחד, ולאחר שהמלך עמד על חכמתו – החליט למנותו לשר אוצר. והנה קנאו בו השרים והעלילו עליו למלך שגנב מקופת המלך. בצר לו קיבל המלך החלטה…
קרא עוד... -
בניין גבוה נמדד ביסודותיו
וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד (פרק ו פסוק ג') המלב"ים (רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר), כותב בעניין חשיבות הבגדים: "הנה הבגדים שציווה לעשות היו כפי הגלוי בגדים חיצוניים שיספר עניינם, איך עשו אותם האומנים במלאכה, אבל באמת היו מורים על בגדים פנימיים שיעשו כהני ה' להלביש בם את נפשותיהם בדעות ובמידות ובתכונות טובות שהם מלבושי הנפש, ומלבושים אלה לא עשו האומנים, וציווה ה' אל משה שהוא יעשה בגדי קודש…
קרא עוד... -
לתת למוסר לחמוק מבין האצבעות.
וַיֹּאמְרוּ אֵלֶּה אֱלֹקֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם (לב' פסוק ד') פרש רש"י– "אֵלֶּה אֱלֹקֶיךָ" ולא נאמר אלה אלוקינו, מכאן שערב-רב שעלו ממצרים הם שנקהלו על אהרון. והם שעשו את העגל. אמנם יש להבין כיצד הערב-רב הגיעו לחטא זה. שהרי אמרו חז"ל "ראתה שפחה על הים מה שלא ראו הנביאים" (מכילתא שמות טו ב'). ודאי שגם הערב-רב ראו על ים סוף גילוי שכינה ואיך חטאו? והנה במה שאמרו חז"ל: "ראתה…
קרא עוד... -
איך להצליח בשמירת הלשון
וְעָשִׂיתָ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד כְּלִיל תְּכֵלֶת (פרק כח פסוק לא') מפרשים חז"ל שהמעיל של הכהן הגדול בא לכפר על חטא לשון הרע. חטא הלשון הוא חטא חמור ביותר, ועל כן שם לנו הקב"ה מחסומים וגדרים לכך, את השיניים ואת השפתיים שתי חומות בצורות היכולות לסגור על הלשון. אך חומות אלו יכולות בנקל להתמוטט אם לא יודעים כיצד לשמור עליהן. המגיד מדובנא בספרו "אהל יעקב" מסביר את העניין עפ"י משל לשני שכנים…
קרא עוד...
