הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר, כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר.
וְהַמָּן כִּזְרַע גַּד הוּא, וְעֵינוֹ כְּעֵין הַבְּדֹלַח. (במדבר פרק יא פסוק ז')
וְהִנֵּה עַל פְּנֵי הַמִּדְבָּר, דַּק מְחֻסְפָּס, דַּק כַּכְּפֹר עַל הָאָרֶץ. (שמות פרק טז פסוק יד')
בפרשתנו אנו נפגשים עם התיאור הנפלא של המן שירד לעם ישראל במדבר. לחם מן השמים, שבו נמצאים כל הטעמים שיש בעולם, לפי בחירה.
בעת האכילה, המן היה נבלע באיברים, ולא נצרכו אוכלי המן לנקביהם. ובנוסף, לפני ירידת המן, הייתה שכבה לבנה דקה של כְּפֹר (כקרח על הארץ–רש"י) שהייתה יורדת על הארץ. לאחריה המן. ולאחריה שוב שכבת כְּפֹר דקה. ממש כמו קופסא ששומרת על המן. ממש נס גלוי, שזכו לו אבותינו בדור המדבר. שלזכרו אנו מניחים בשבת את החלות על מפה לבנה. ומעליה אנו פורשים עוד מפה לבנה מעל החלות, זכר למן שירד כך.
אך ישנו נס גלוי שעדיין קיים גם בזמנינו!
"הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר, כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר. מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים, לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד" (תהילים קמז')
בעת החורף שהקור גדול מאוד, יכולים כל היבול והנבטים הטמונים באדמה, ליבול ולמות מרוב קור. אם כך, איך בטמפרטורה מאוד נמוכה, עדיין היבול והזרעים נשמרים??
בורא עולם יצר בעולמו מנגנון, שברגע שהטמפרטורה נמוכה מידי בשביל גידולי הקרקע, הוא פשוט פורש על הקרקע שמיכה ענקית ששומרת על כל הזרעים והצמחייה הרכה, ומבודד אותם מהקור הרב.
השמיכה הזאת היא השלג שאנו מכירים. השלג שומר, שלא משנה כמה תהיה נמוכה הטמפרטורה בחוץ, כל מה שמתחת לשלג, לא יורד מתחת לטמפרטורה של 0 מעלות, וכך כל מה שנמצא מתחת לשלג שנערם, נשמר בחיים גם שהטמפרטורה בחוץ מאוד נמוכה! בנוסף לגידולי הקרקע, כמה וכמה בני אדם ניצלו ממות מתחת למפולות שלגים, אף בטמפרטורה של 30- !
השלג בודד אותם מהקור העז שבחוץ, ולכן נישמר חום גופם.
אי אפשר שלא להתפעל מיצירתו של הבורא, שעיצב תבנית מדהימה לכל פתית שלג. וקבע שבמהלך כל ההיסטוריה, לא יקום ולא יהיה אפילו פתית שלג אחד שדומה לחברו, כל אחד בתבנית שונה מיוחד בפני עצמו!
"שְׂאוּ מָרוֹם עֵינֵיכֶם, וּרְאוּ מִי בָרָא אֵלֶּה.." (ישעיה מ כו')