אמונה וביטחוןהשגחהויחיאהבת מוסר

לא מושפע מאחרים

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף: אַל תִּירָאוּ, כִּי הֲתַחַת אֱלֹקִים אָנִי? וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה, אֱלֹקִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה.. (פרק נ פסוק יט' כ')

כותב על כך רבי עובדיה ספורנו: הֲתַחַת אֱלֹקִים אָנִי? האמנם אני דיין תחתיו שאדון אחר גזרותיו, ואעניש מי שהיה שליח מאתו לעשותם? כי אמנם הייתם שלוחיו בזה בלי ספק! עכ"ל.

אחיו של יוסף בטוחים שלאחר שמת אביהם, כעת תבוא ההזדמנות של יוסף לנקום על מכירתו. אך יוסף עונה להם בתמיהה, "הֲתַחַת אֱלֹקִים אָנִי?" איך יתכן שאדם במעשיו יוכל לגרום רעה לאדם אחר אם לא רצונו של ה' יתברך? הרי עובדה שאתם חשבתם עלי רעה ולא הצלחתם, כי אלוקים חשב עלי לטובה. אז איך אתם חושבים שעכשיו אני יצליח לגרום לכם רעה במעשי?

ברגע שאדם מקבל את העובדה שאין אדם שיכול לעשות לו רע, אלה אם זהו רצונו של הקב"ה, הוא מבין שבני האדם והמקרים הרעים שקורים, אלו רק שליחיו של הקב"ה, ולכן לא שייך לבוא אליהם בטענות. משל לאדם שקבל מכתב מחברת החשמל עם התראת ניתוק, ורץ אחר הדוור שהביא את המכתב בכדי להכותו.. אל תאשים את השליח! פשפש במעשיך וראה האם "בְשֶׁלִּי הַסַּעַר הַגָּדוֹל הַזֶּה" (יונה א יב'). שלם את החוב ותפטר מהשליח!

הצג יותר

מאמרים קשורים

השאר תגובה

Back to top button