מאמרים

וַיַּרְא הָעָם כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה לָרֶדֶת מִן הָהָר, וַיִּקָּהֵל הָעָם עַל אַהֲרֹן!  (פרק לב פסוק א') בפרשתנו אנו קוראים על חטא העגל ומתקשים להבין, איך בדור המדבר שהוא דור דיעה, שזכו לגילוי שכינה בים סוף, ו"ראתה שפחה על הים מה שלא ראו הנביאים" (ילקוט שמעוני בשלח רמז) ועמדו זה עתה במעמד הר סיני, איך ירדו לדיוטא התחתונה בפעם אחת, והגיעו לרמה של חטא כזה? ואומרים חז"ל (שבת פט.): שלסוף 40…

וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד!    (פרק כז פסוק כ') הקב"ה מצווה את משה לקחת דווקא שמן זית לנר התמיד, וזאת כי בשמן זית יש מעלה מיוחדת, כפי שכתוב בתלמוד (שבת כג): שאורו צלול ביותר משאר שמנים. ובנוסף גם עם ישראל נמשלו לשמן זית, כפי שכותב המדרש רבה (תצוה לו א'): "כָּל הַמַּשְׁקִין מִתְעָרְבִים זֶה בָּזֶה, וְהַשֶּׁמֶן אֵינוֹ מִתְעָרֵב אֶלָּא עוֹמֵד,…

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה. מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי! (פרק כא פסוק א') במעמד הר סיני עם ישראל הרגיש וידע מהי קירבת אלוקים, וחפץ לחזור להרגשה זו בכל מחיר. ועל כן הקב"ה אומר למשה שהוא מבטיח לעם ישראל: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ, וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (כה ח'). ברגע שתעשו לי את המשכן ואת כליו על פי מה שציוויתי, אני ישרה…

וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה עָשׂוּ וָאָקֻץ בָּם! …  אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים (פרק כ פסוקים כב'-כג') הקב"ה מצווה בתקיפות את עם ישראל מספר פעמים שלא יתפתו ללכת על פי חוקות הגויים. וכל כך למה? "כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה עָשׂוּ [הגויים] וָאָקֻץ בָּם!" כמו שאדם קץ במשהו, ומרחיק אותו מלפניו, כי הוא כבר לא מסוגל לראות אותו, כך הקב"ה "העיף"…

בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לְהַרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם...! (מתוך ההגדה של פסח) אנו נמצאים בשבת הגדול, השבת שלפני חג הפסח. בחודש ניסן לפני 3328 שנה, עם ישראל היה בעיצומן של הכנות אחרונות לפני היציאה ממצרים. לאחר שנה שלימה של ניסים גדולים ונפלאים שבמהלכם הקב"ה מראה לכל העולם שאכפת לו מיהו יהודי ומיהו גוי. בכל המכות ה' מבדיל בין עם ישראל למצרים. שבכל מצרים יש דם, לבני…

וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ, וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן!       (פרק יד פסוקים א'-ב') הגמרא (חגיגה טו:) מלמדת אותנו שברגע שאדם מצטער, אף הקב"ה מצטער עימו. הקב"ה חס על כבודם של בני האדם. ואם כך על הרשעים אז כל שכן על הצדיקים. בהרבה מקומות בתורה אנו רואים שגם אם אדם נתפס בקלקלתו, עדיין אנו מצווים ללמד עליו זכות. אם ראית תלמיד חכם עובר עבירה בלילה, אל…

וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'. (פרק י פסוקים א'-ב') הפרשה פותחת במילים "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי" (פרק ט א'). זהו היום השמיני לאחר שמשה אומר לאהרון ובניו "וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים" (סוף פרשת צו – ח לה'). אהרון ובניו מקיימים את הדברים…

הַאֵל הָרָב אֶת־רִיבֵנוּ, וְהַדָּן אֶת־דִּינֵנוּ, וְהַנּוֹקֵם אֶת־נִקְמָתֵנוּ, וְהַמְשַׁלֵּם גְּמּוּל לְכָל־אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ, וְהַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵֽינוּ !  (הברכה שלאחר קריאת המגילה) אמרו חז"ל: "כל המועדים עתידים להיות בטלים, וימי הפורים אינם בטלים לעולם, שנאמר: "וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים, וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם" (מגילת אסתר ט כח'). ומדוע כל המועדים עתידים להיות בטלים לאחר שתבוא הגאולה? מסבירים חז"ל שהמועדים נקבעו לזכר ניסים גלויים שנעשו לעם ישראל, ולכן לא שייך לחגוג לזכר…

כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה, כֵּן עָשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הָעֲבֹדָה! (פרק לט' פסוק מב') בפרשה זו מספרת לנו התורה על פקידת (ספירת) משקלי התרומות שהגיעו למשכן: משקל הזהב, הכסף והנחושת. עם ישראל מתנדב למשכן בלב רחב ותורם מכספו ומזמנו, וזאת בשל הסיבה שידעו את ערך המצווה העצומה של בניית המשכן והשראת השכינה בעם. לפעמים תענוגות החיים מונעים מאתנו להתאמץ ולהשקיע בקיום המצוות, ואנו לא מבחינים בערך העצום…

וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' לַעֲשֹׂת אֹתָם: שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה יוּמָת (פרק לה' פסוק א' ב') הפרשה שלנו (ויקהל) פותחת בציווי על קדושת השבת, אותה קדושת שבת שתמיד הייתה הקשר בין היהודי לבין בורא העולם, לב ליבה של היהדות. היא העדות לכך שהקב"ה ברא את העולם בששה ימים,…