משל ולקחו
-
עדיף שיהיה סלון גדול ומרווח
תָּמֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים, וּתְהִי אַחֲרִיתִי כָּמֹהוּ ! (פרק כג פסוק י') רצה בלעם הרשע, לחיות כמו בלעם, אך לקבל עולם הבא כישראל. דרשו חז"ל במסכת אבות (פרק ד משנה טז'): "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא, התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין". העולם הזה דומה למבוא המוביל אל העולם הבא שהוא האולם הגדול. כל אדם צריך להכין את עצמו בעולם הזה במצוות ובמעשים טובים, כדי שלעתיד לבוא יוכל…
קרא עוד... -
סוף העולם ימינה
זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה… (פרק יט פסוק ב') על פרשת פרה אדומה אמר שלמה המלך בחכמתו: "כָּל זה נִסִּיתִי בַחָכְמָה, אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי"! (קהלת ז כג'). אמר המגיד מדובנא משל למה הדבר דומה? לעשיר כפרי אחד שרצה לנסוע עד סוף העולם. אמר ועשה! הכין מרכבה רתומה לסוסים אבירים וחזקים ולקח אוכל צידה לדרך. לאחר מכן עלו הוא…
קרא עוד... -
מדבר מחלוקת תרחק !
וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ… (פרק יז' פסוק ה') משל לאריה מלך החיות שכבר כמה ימים לא הזדמן לו טרף. בטנו הצטמקה מרעב, ונהמות שאגותיו הפילו פחד בכל רחבי היער. שאג הוא שאגה גדולה, וכל יושבי היער התכנסו בבהלה מסביבו, וחיכו לשמוע את מוצא פיו. פנה הוא לזאב שהחל לרעוד מרוב פחד, ובקש ממנו להתקרב אל פיו ולהריחו, ולהגיד אם יש שם ריח רע .. הזאב הרועד הריח את פיו של…
קרא עוד... -
דמיונות, שווא ידברו !
וַיּוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (פרק יג פסוק לב') בספר מאמר אפרים מובא משל על זקן וצעיר שנזדמנו לחדר בבית מלון יחדיו. לעת ערב, שכב הזקן לישון. ולאחר זמן מה הצעיר הרגיש מחנק, פתח את החלון, וגם כן הלך לישון. הזקן התעורר מרעש קול פתיחת החלון, וביקש מהצעיר: "תעשה לי טובה ותסגור מיד את החלון, ממש קר לי!" ענה לו הצעיר: "אבל חם לי!" אמר לו הזקן:…
קרא עוד... -
המפתח ללשון נמצא אצלך!
וּמַדּוּעַ לֹא יְרֵאתֶם לְדַבֵּר בְּעַבְדִּי בְמֹשֶׁה? (פרק יב פסוק ח') שמירת הלשון עבודה קשה היא, עבודה יומיומית ותמידית. רבים שואלים: האמנם יש אדם היכול לעמוד בכך?… בספר "שערי הלשון" מובא על כך משל נפלא. למה הדבר דומה? לעיר, שמחלה קשה פקדה את כל תושביה. בזה אחר זה הוזעקו טובי הרופאים אל העיר, אך איש מהם לא הצליח להביא מרפא לבני העיר. התייאשו התושבים, והשלימו עם מר גורלם. באחד הימים הגיע…
קרא עוד... -
לא ניתן לנסוע ללא דלק !
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, קַח אֶת הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל.. וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם אֲנִי ה' (פרק ג פסוקים מד'-מה') קיומו של העולם כולו, אמר רבי ישראל מאיר הכהן, בעל ה"חפץ חיים", הוא בזכות לומדי התורה! משל למה הדבר דומה? לשר אחד שנסע באנייה. הייתה האנייה מפוארת ויפה, ומלחיה לבושים בהידור רב. טייל השר על סיפונה של האנייה, הביט סביבו, ועיניו לא שבעו מלראות. ביקש השר ללמוד כיצד…
קרא עוד... -
לפעמים לא טוב לכסות את העיניים…
וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי, וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹת הָאֵלֶּה… (פרק כו – יד') מסופר ש"החפץ חיים" הגיע פעם לבית-כנסת של קהילה אחת בפרשת בחוקותי, וראה שכל האנשים בורחים החוצה מפני הפחד שאחזם בעקבות הקריאה של הקללות המופיעות בפרשה. אמר להם רבי ישראל הכהן מראדין: אמשול לכם משל למה הדבר דומה: לאחד שהתהפך במיטתו ולא הצליח להירדם, רעייתו המסורה שדאגה לשלומו שאלה אותו: "מה לך בעלי היקר?! מדוע אינך נרדם?".…
קרא עוד... -
סיכומים עושים בסוף !
וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקֶיךָ! (פרק כה פסוק יז') משל לחבורת סוחרים שהפליגו בספינה המה וסחורתם. בדרכם עברו ימים ונהרות והדרך התמשכה זמן רב. לימים נפל ריב בין אחר הסוחרים הגדולים שבאוניה שהיה עשיר מופלג עם סוחר אחר שהיה חסר אמצעים. והנה הסוחר הדל לא שקט על שמריו, אלה התיר את חרצובות לשונו והשיב לבעל ריבו מנה אחת אפיים. "חצוף שכמותך" אמר העשיר. "איך אתה מעיז להשיב לי…
קרא עוד... -
מעלין בקודש, ואין מורידין בקודש.
וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם. כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה עָשׂוּ וָאָקֻץ בָּם! (פרק כ פסוק כג') רב אחד השתדך עם עגלון מעיר רחוקה. ומכיוון שבתיהם היו רחוקים מרחק רב זה מזה, קבעו המחותנים בניהם, כי החתונה תיערך בעיירה אחת הנמצאת באמצע הדרך. ביום החתונה חשב הרב בליבו: הן אם אבוא אל החתונה בלבוש הרב, בחליפה הדורה ומגבעת, אבייש את המחותן העגלון… חשב ועשה.. פשט הרב את בגדיו…
קרא עוד... -
החיים והמוות בית הלשון
זֹאת תּוֹרַת אֲשֶׁר בּוֹ נֶגַע צָרָעַת, אֲשֶׁר לֹא תַשִּׂיג יָדוֹ בְּטָהֳרָתוֹ.. (פרק יד פסוק לב') על כוחם של מילים טובות ועידוד ניתן ללמוד מהמשל הבא: להקה של צפרדעים טיילו להם ביער, לפתע נפלו שני צפרדעים לתוך בור עמוק מאוד. כשהם ראו עד כמה עמוק הבור הם צעקו לצפרדעים שנפלו: "חבר'ה אין לכם שום סיכוי שתצאו מכאן בחיים… אתם נחשבים כבר למתים… חבל לכם בכלל להתאמץ!" לצפרדעים שנפלו לא היה שום…
קרא עוד...
