נושאים ביהדות
-
מבחן האמונה האחרון
בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לְהַרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם...! (מתוך ההגדה של פסח) אנו נמצאים בשבת הגדול, השבת שלפני חג הפסח. בחודש ניסן לפני 3328 שנה, עם ישראל היה בעיצומן של הכנות אחרונות לפני היציאה ממצרים. לאחר שנה שלימה של ניסים גדולים ונפלאים שבמהלכם הקב"ה מראה לכל העולם שאכפת לו מיהו יהודי ומיהו גוי. בכל המכות ה' מבדיל בין עם ישראל למצרים. שבכל מצרים יש דם, לבני…
קרא עוד... -
תשתדל לא להתרחק!
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ, וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן! (פרק יד פסוקים א'-ב') הגמרא (חגיגה טו:) מלמדת אותנו שברגע שאדם מצטער, אף הקב"ה מצטער עימו. הקב"ה חס על כבודם של בני האדם. ואם כך על הרשעים אז כל שכן על הצדיקים. בהרבה מקומות בתורה אנו רואים שגם אם אדם נתפס בקלקלתו, עדיין אנו מצווים ללמד עליו זכות. אם ראית תלמיד חכם עובר עבירה בלילה, אל…
קרא עוד... -
נזק על ידי דיבור
וְרָאָה הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע הַצָּרַעַת מִן הַצָּרוּעַ! (פרק יד פסוק ג') כידוע נגע הצרעת מגיע על כך שהאדם לא משגיח על דיבורו ובמקום לנצל את דיבורו לתועלת, אף הוא מקלקל וגורם נזק. כפי שמסביר זאת ה"אורחות צדיקים" בשער לשון הרע: "צריך שתתבונן ותבחין עניין הלשון, אשר כל עניני האדם לרעה ולטובה תלויים בה. יכול האדם לעשות בלשון עבירות גדולות ועצומות אין מספר, כגון מלשינות ורכילות וליצנות וחניפות ושקר…
קרא עוד... -
לדון לכף זכות
נֶגַע צָרַעַת כִּי תִהְיֶה בְּאָדָם, וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן! (יג פסוק ט') השורש שממנו נולדים דברי הלשון הרע והרכילות, זה שאדם לא דן לכף זכות. וכאשר אדם רואה את חברו עושה מעשה ודן אותו בליבו לכף חובה, הרי כבר יש בידיו דברי לשון הרע או רכילות לספר, ובהרבה מקרים זו רק שאלה של זמן מתי הוא יספר את הדבר או יפעל ממש לרעת חברו, ואם היה דן לכף זכות לא היה לו…
קרא עוד... -
לסמוך על הזדמנות נוספת …
וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'. (פרק י פסוקים א'-ב') הפרשה פותחת במילים "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי" (פרק ט א'). זהו היום השמיני לאחר שמשה אומר לאהרון ובניו "וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים" (סוף פרשת צו – ח לה'). אהרון ובניו מקיימים את הדברים…
קרא עוד... -
מתרגלים לריח הרע..
אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם! (יא פסוק מג') בגמרא מובא (יומא לט.), תנא דבי רבי ישמעאל: עבירה מטמטמת לבו של אדם, שנאמר "וְנִטְמֵתֶם בָּם" (יא פסוק מג') אל תקרי ונטמאתם לשון טומאה, אלא ונטמטם לשון טמטום. ואמרו חכמים, אם אדם מטמא עצמו מעט, מטמאים אותו הרבה. מטמא עצמו מלמטה, מטמאים אותו מלמעלה. מטמא עצמו בעולם הזה, מטמאים אותו לעולם הבא. ועוד אמרו חכמים,…
קרא עוד... -
לקבל ייסורים באהבה
וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה' … וַיִּדֹּם אַהֲרֹן! (פרק י פסוקים ב'-ג') מסביר לנו רש"י הקדוש, ש"אהרון קבל שכר על שתיקתו. ומה שכר קבל? שנתייחד עמו הדבור, שנאמרה לו לבדו פרשת שתויי יין". אהרון זכה, לכך שהקב"ה דיבר איתו ישירות פרשה שלמה בתורה! איזה שכר עצום, לאדם שמוכיח בהתנהגותו שיש בורא לעולם, ושצריך לקבל את הכל באהבה ולא להתריס (לבוא בטענות) כלפי מעלה. וכבר אומרת התורה…
קרא עוד... -
לגלות את ההסתר..
הַאֵל הָרָב אֶת־רִיבֵנוּ, וְהַדָּן אֶת־דִּינֵנוּ, וְהַנּוֹקֵם אֶת־נִקְמָתֵנוּ, וְהַמְשַׁלֵּם גְּמּוּל לְכָל־אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ, וְהַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵֽינוּ ! (הברכה שלאחר קריאת המגילה) אמרו חז"ל: "כל המועדים עתידים להיות בטלים, וימי הפורים אינם בטלים לעולם, שנאמר: "וִימֵי הַפּוּרִים הָאֵלֶּה לֹא יַעַבְרוּ מִתּוֹךְ הַיְּהוּדִים, וְזִכְרָם לֹא יָסוּף מִזַּרְעָם" (מגילת אסתר ט כח'). ומדוע כל המועדים עתידים להיות בטלים לאחר שתבוא הגאולה? מסבירים חז"ל שהמועדים נקבעו לזכר ניסים גלויים שנעשו לעם ישראל, ולכן לא שייך לחגוג לזכר…
קרא עוד... -
עלייתה ונפילתה של גרמניה
אַל תִּתֵּן ה' מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, זְמָמוֹ אַל תָּפֵק יָרוּמוּ סֶלָה ! (תהילים פרק קמ פסוק ט') דוד המלך כותב פסוק זה בתהלים לפני 2900 שנה. והגמרא (מגילה דף ו'), כ 900 שנה לאחר מכן מסבירה על מה דוד המלך מדבר: אמר רבי יצחק מאי דכתיב: "אַל תִּתֵּן ה' מַאֲוַיֵּי רָשָׁע, זְמָמוֹ אַל תָּפֵק יָרוּמוּ סֶלָה"? אמר יעקב לפני הקב"ה, ריבונו של עולם אל תתן לעשיו הרשע תאוות לבו. זממו אל תפק-…
קרא עוד... -
מה יותר משתלם, להציל נפש או ללמוד תורה?
כִּי מָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי מִשְׁנֶה לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ וְגָדוֹל לַיְּהוּדִים, וְרָצוּי לְרֹב אֶחָיו… (מגילת אסתר – פרק י פסוק ג') מדוע הפסוק כותב שמרדכי היה רצוי רק לרוב אחיו לא לכולם? הרי מי היה גדול כמרדכי היהודי, שכל הצלת עם ישראל היתה בעיקר בזכותו!? האם היה מישהו שהיה מסוגל לא לחשוב כך? ומסביר לנו רש"י: לרוב אחיו, ולא לכל אחיו מלמד שפירשו ממנו מקצת סנהדרין לפי שנעשה קרוב למלכות והיה בטל מתלמודו.…
קרא עוד...
