ספר במדבר
-
ההבדל שבין צדיק לעם הארץ
אֵלֶּה הַמִּצְוֹת וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל! (פרק לו פסוק יג') החיילים ואנשי הצבא אשר למלך, כל מחסורם ניתן להם מאוצר המלך. לכולם, ללא יוצא מן הכלל, יינתנו מדים אחידים, כולם יאכלו את אותו מזון פשוט, וכולם ישנו באותם השמיכות, רכוש הצבא. ההבדל היחיד בן החיילים ניכר כאשר הם משתחררים מן הצבא ושבים איש איש אל ביתו. העשירים שבהם פושטים את המדים הפשוטים ולובשים את המחלצות…
קרא עוד... -
האם יש לישמעאלים זכות בארץ ישראל?
הקב"ה הבטיח לאברהם אבינו: וְנָתַתִּי לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ אֵת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֵת כָּל אֶרֶץ כְּנַעַן לַאֲחֻזַּת עוֹלָם" ולאחר מכן מצווה אותו: "וְאַתָּה אֶת בְּרִיתִי תִשְׁמֹר אַתָּה וְזַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ לְדֹרֹתָם". ומהי הברית? אומר הקב"ה: "זֹאת בְּרִיתִי אֲשֶׁר תִּשְׁמְרוּ בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם וּבֵין זַרְעֲךָ אַחֲרֶיךָ הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר". כלומר, ירושת הארץ תלויה במצוות ברית המילה. וכאן מתעוררת שאלה: האם לישמעאלים שמקיימים את ברית המילה יש זכות על ארץ ישראל? את התשובה לכך אנו מוצאים…
קרא עוד... -
שעה נוספת, ללא תוספת!
וַיִּגְּשׁוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ, גִּדְרֹת צֹאן נִבְנֶה לְמִקְנֵנוּ פֹּה, וְעָרִים לְטַפֵּנוּ … (פרק לב פסוק טז') בני גד ובני ראובן פונים אל משה רבינו בבקשה להישאר בעבר הירדן, ולא להיכנס ולקבל נחלה בארץ ישראל. כי ראו שבעבר הירדן יש מקנה ועשב לכל צאנם הרב. אך בבקשתם מזכירים הם קודם את צאנם, ואח"כ את בניהם. כותב על כך רש"י : "חסים היו על ממונם יותר מבניהם ובנותיהם, שהקדימו מקניהם לטפם, אמר להם משה:…
קרא עוד... -
הגמילה המושלמת !
וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה, וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר! (פרק לא ז') במדרש (ילקוט שמעוני) מובא שהיה משה מתאוה לראות בנקמת מדין ועליו נאמר: "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם"! (תהילים נח יא') את דברי המדרש הללו הסביר המגיד מדובנא כדרכו במשל: לעשיר אחד היה בן יחיד בחור חמד, אלא שחיסרון גדול היה בו שבכל עת היה נותן עינו בכוס ושותה יין לשכרה. כל תחנוניו של העשיר לא הועילו…
קרא עוד... -
על פי שנים עדים יקום דבר !
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה תְּמִימָה אֲשֶׁר אֵין בָּהּ מוּם אֲשֶׁר לֹא עָלָה עָלֶיהָ עֹל ! ( פרק טו פסוק לד') פרה אדומה, אחת מהמצוות הלא מובנות (חוקים), שאף שלמה המלך החכם מכל אדם אמר: "אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי" (קהלת ז כג') ביקש הוא לעמוד על טעם מצוות פרה אדומה, אך לא עלה בידו. הפרה האדומה משמשת לטיהור אנשים שנטמאו בטומאת מת בעם ישראל, וזאת ע"י…
קרא עוד... -
ניתן למות בשעות קבועות …
זֹאת הַתּוֹרָה, אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל! (פרק יט פסוק יד') ודורשים על פסוק זה חז"ל: אדם כי ימות באוהלה של תורה! ה"חפץ חיים" מביא משל למה הדבר דומה.? לסוחר גדול אשר מכל ערי האזור היו קונים בחנותו. בכל שעות היום היה הסוחר טרוד בעסקיו וגם בלילה לא נח, אלה היה נוהג לחשב את חשבונותיו ולסדר את הסחורה שתהיה מוכנה ליום המחרת. כל כך היה עסוק ושקוע בחנותו, עד שלא מצא…
קרא עוד... -
מוציאים את האדם מן העולם!
וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת כָּל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד! (פרק טז פסוק יט') קרח נתקנא בנשיאותו של אליצפן בן עוזיאל שמינהו משה (רש"י פרק טז פסוק א') וזה מה שגרם לו לפתוח במחלוקת. ומה ה״רווח״ שיצא לו מקנאה זו? לא קיבל את מה שרצה, הביא לאבדון את עצמו ואת כל עדתו ונבלעו חיים באדמה הם ורכושם… ״הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד, מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם!״ (אבות ד כא') בכפר קטן…
קרא עוד... -
כל סוף הוא התחלה חדשה …
וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל.. (פרק טז פסוק לג') אחד מעיקרי האמונה שלנו הוא האמונה בתחיית המתים. וכמו שכותב הרמב"ם: ותחיית המתים הוא יסוד מיסודי משה רבנו ע"ה, ואין דת ולא דבקות בדת יהודית למי שלא יאמין בזה.. אבל הוא לצדיקים.. עכ"ל. בורא העולם לימד אותנו בתורתו, שכל אדם בעולם הזה קיבל אתגר לזמן קצוב, שבו יש לו בחירה בין שמירת תורה ומצוות, לבין המרדף אחר הבל תענוגות העולם…
קרא עוד... -
אחד במדבר, ואחד בים, ואחד בירושלים.
וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה. (במדבר פרק טז' לג') אמר רבי ירמיה בר אלעזר שלשה פתחים יש לגיהנם: אחד במדבר, ואחד בים, ואחד בירושלים. במדבר דכתיב: "וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה" (במדבר טז' לג'). בים דכתיב: "מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי" (יונה ב'-ג'). בירושלים דכתיב: "נְאֻם ה' אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלִָים" (ישעיה לא'-ט'). ואומרים משמו של רבי יהושע בן לוי, וי"א משמו של רבי יוחנן בן זכאי:…
קרא עוד... -
והזר הקרב יומת!
וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת! (פרק א פסוק נא') נקרא השבוע (פרקי אבות ד'): אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה אוֹמֵר, הַלּוֹמֵד יֶלֶד לְמָה הוּא דוֹמֶה? לִדְיוֹ כְתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ. וְהַלּוֹמֵד זָקֵן לְמָה הוּא דוֹמֶה? לִדְיוֹ כְתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק. (אבות פרק ד' כ') אלישע בן אבויה הנקרא אלישע אחר, ששנה ופירש ולא הועילה לו תורתו שלמד, מלמד אותנו את חשיבות הלימוד בגיל הרך. כי בגיל מבוגר יותר, המשימה קשה שבעתיים. מי שמתחיל ללמוד…
קרא עוד...
