וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ: כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה! (פרק יח פסוק ט')
גם אם אדם מבטיח שממחר הוא מתחיל להשתנות ולהגיע לשיעורי תורה, עדיין הוא צריך לעמוד בכמה מבחנים.
משל למה הדבר דומה: אחד פתח גמ"ח לכלי עבודה. יום אחד הגיע אליו מישהו וביקש מסור חשמלי. הוא אמר לו- "זה במחסן". חיפש ולא מצא, חזר אליו. אמר לו: "נראה לי שזה בבית של השכן". הלך אותו אחד, חיפש ולא מצא. אמר לו: "תראה… לא מצאתי". חשב בעל הגמ"ח ואמר: "נראה לי שזה בבית הכנסת…" הלך ולא מצא. חזר ואמר לו – "לא מצאתי". אמר לו המשאיל: "זה אצלי על השולחן"… משמצא, אמר לו השואל: "למה טרטרת אותי?!"
השיב האיש: "מסור חשמלי זה דבר יקר, אני משאיל אותו רק למי שצריך באמת. איך אני אדע מי צריך באמת? אם אחרי כל הטרטור הזה שאתה עובר אצלי, עדיין אתה מבקש למוצאו – סימן ברור הוא שאתה באמת רוצה וצריך – ולך אני אתן!" ותוך כדי מסר לו את מבוקשו…
וכן הוא הנמשל: איך הקב"ה יידע אם באמת אתה רוצה ללמוד?
הוא מערים עליך קשיים. אם אתה מתעקש הוא פותח לך את מעיינות החכמה ולפתע אתה מתחיל להבין…
