המגיד מדובנא
- משל ולקחו
אם כבר באת, תישאר!
"אָמַר וַיָּבֹא עָרֹב כִּנִּים בְּכָל גְּבוּלָם" (תהילים קה לא') ונשאלת השאלה: הרי מכת כינים הייתה לפני מכת הערוב, אז מה הכינים עושות כאן?! המגיד מדובנא משיב בכך שהוא מביא משל למה הדבר דומה: לעשיר שעושה שמחה ואין לו מקום לכולם. בלית בררה חילק את האירוע לשלושה ימים, עשה הזמנות וכתב כך: תושבי העיר נא להגיע ביום א'. משפחה נא להגיע ביום ב' אנשי עסקים מגיעים ביום ג'. – אין לבוא פעמיים!!!.…
קרא עוד... - חגים
מה נחשב נס יותר גדול?
וַיֵּלֶךְ אִישׁ מִבֵּית לֵוִי, וַיִּקַּח אֶת בַּת לֵוִי. (פרק ב פסוק א') מי זו בת לוי? רש"י מבאר: כי זוהי יוכבד שהייתה בת מאה שלושים, שחזרה והפכה לנערה וילדה את משה ואהרן. לעומתו מקשה האבן עזרא: מדוע לא הזכירה התורה במפורש את הנס שיוכבד ילדה בגיל 130? הרי זהו נס גדול יותר משל שרה אימנו שילדה בגיל תשעים? המגיד מדובנא מבאר זאת בדרך משל למה הדבר דומה: פעם אחת ישבו…
קרא עוד... - משל ולקחו
זה לא אדם, זה דחליל!
בְּעוֹד שְׁלֹשֶׁת יָמִים יִשָּׂא פַרְעֹה אֶת רֹאשְׁךָ מֵעָלֶיךָ וְתָלָה אוֹתְךָ עַל עֵץ.. (פרק מ פסוקים יט') המגיד מדובנא שואל: והרי חלומם של שר המשקים ושר האופים מאוד דומים, מדוע אם כן, פתר יוסף כי שר המשקים ישוב לתפקידו ואילו את שר האופים יתלו? את ההסבר לכך הביא על ידי משל למה הדבר דומה: לצייר אחד שצייר ציור נפלא! בציור נראה אדם הנושא על ראשו סל ובו ככר לחם. עמדו שני…
קרא עוד... - משל ולקחו
מעשה אבות סימן לבנים
וַיִּירָא יַעֲקֹב מְאֹד וַיֵּצֶר לוֹ! וַיַּחַץ אֶת הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ.. לִשְׁנֵי מַחֲנוֹת. (פרק לב' פסוק ח') רש"י מפרש את פסוק זה: "וַיִּירָא", שמא ייהרג. "וַיֵּצֶר לוֹ", אם יהרוג הוא את האחרים. ושואלים חז"ל: לשם מה הביא הקב"ה על אבותינו ייסורים כל כך גדולים, מציאות של פחד, ומאורעות קשים, עד שהם זעקו אל ה' שיושיע אותם ואת בניהם? המגיד מדובנא השיב בדרך של משל: בכפר אחד היו כמה חולים, אך לא…
קרא עוד... - משל ולקחו
מדובשך ולא מעוקצך !
אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר: פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ..! (פרק טו פסוק יא') פעם אחת בא המגיד מדובנא לביתו של עשיר אחד בכדי לבקש כסף למצוות פדיון שבויים. עשיר זה היה תלמיד חכם גדול ומשום כך פתח המגיד ואמר בתחילה דבר תורה. כאשר סיים המגיד את חידושו, פתח העשיר ואמר אף הוא דבר תורה באותו עניין. רצה המגיד להגיע בשיחה למטרת בואו משום כך אמר דבר תורה בעניין מצוות…
קרא עוד... - משל ולקחו
השאלה היא: כמה זה דחוף לך?
כִּי לֹא עַל הַלֶּחֶם לְבַדּוֹ יִחְיֶה הָאָדָם כִּי עַל כָּל מוֹצָא פִי ה' יִחְיֶה הָאָדָם (ֹפרק ג' פסוק כג') קבוצה של סוחרים נכנסה אל אכסניה אחת שעמדה לה על אם הדרך. בקשו האורחים מבעל האכסניה שיגיש לפניהם מזון ומשקה, והלה שהכיר באורחים שממון בכיסם, הזדרז לערוך לפניהם את השולחן. מה ברצונכם לאכול? שאל האכסנאי. ברצוני, אמר האחד- לאכול נזיד בשר משובח. וברצוני, אמר האחר- לאכול דג טרי. וכך מנו הסוחרים…
קרא עוד... - משל ולקחו
להתנסות באש חיה
כִּי לֹא נַחַשׁ בְּיַעֲקֹב וְלֹא קֶסֶם בְּיִשְׂרָאֵל, כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵ – ל (פרק כג פסוק כג') המגיד מדובנא מביא משל לשר צבא אחד אשר שמע כי בארץ רחוקה המציא אדם חכם משחה מיוחדת אשר כל המושח בה את גופו לא יזיקו לו שום כלי מלחמה לא חץ ולא חרב. החליט השר להשיג את המשחה המופלאה, משום כך נסע אל אותה ארץ רחוקה וקנה את משחת הפלאים…
קרא עוד... - משל ולקחו
סוף העולם ימינה
זֹאת חֻקַּת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוָּה ה' לֵאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ פָרָה אֲדֻמָּה… (פרק יט פסוק ב') על פרשת פרה אדומה אמר שלמה המלך בחכמתו: "כָּל זה נִסִּיתִי בַחָכְמָה, אָמַרְתִּי אֶחְכָּמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶּנִּי"! (קהלת ז כג'). אמר המגיד מדובנא משל למה הדבר דומה? לעשיר כפרי אחד שרצה לנסוע עד סוף העולם. אמר ועשה! הכין מרכבה רתומה לסוסים אבירים וחזקים ולקח אוכל צידה לדרך. לאחר מכן עלו הוא…
קרא עוד... - משל ולקחו
סיכומים עושים בסוף !
וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ וְיָרֵאתָ מֵאֱלֹקֶיךָ! (פרק כה פסוק יז') משל לחבורת סוחרים שהפליגו בספינה המה וסחורתם. בדרכם עברו ימים ונהרות והדרך התמשכה זמן רב. לימים נפל ריב בין אחר הסוחרים הגדולים שבאוניה שהיה עשיר מופלג עם סוחר אחר שהיה חסר אמצעים. והנה הסוחר הדל לא שקט על שמריו, אלה התיר את חרצובות לשונו והשיב לבעל ריבו מנה אחת אפיים. "חצוף שכמותך" אמר העשיר. "איך אתה מעיז להשיב לי…
קרא עוד... - משל ולקחו
מעלין בקודש, ואין מורידין בקודש.
וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם. כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה עָשׂוּ וָאָקֻץ בָּם! (פרק כ פסוק כג') רב אחד השתדך עם עגלון מעיר רחוקה. ומכיוון שבתיהם היו רחוקים מרחק רב זה מזה, קבעו המחותנים בניהם, כי החתונה תיערך בעיירה אחת הנמצאת באמצע הדרך. ביום החתונה חשב הרב בליבו: הן אם אבוא אל החתונה בלבוש הרב, בחליפה הדורה ומגבעת, אבייש את המחותן העגלון… חשב ועשה.. פשט הרב את בגדיו…
קרא עוד...
