כלי יקר
- משל ולקחו
איזהו עשיר השמח בחלקו (שלו!)
וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹקִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ, וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ! (פרק כח' פסוק כ') כותב על כך ה"כלי יקר": שביקש יעקב "שימנעהו ה' מן זהב ורוב פנינים.. שלא יתן לו לחם יותר מכדי אכילתו, ובגד יותר מכדי צרכו, וינצל מן החטא".. כי "העושר הוא המעוור עיני בעליו, ומונע את האדם מן הדרך הישר"! עכ"ל. ההסתפקות במועט היא העושר! היה היה…
קרא עוד... - אהבת מוסר
ליצר הטוב אין חלונות ראווה
וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל, וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם, וְנֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל, וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל! (פרק ג פסוק ו') על פסוק זה כותב הכלי יקר: "כי בכל חטא יש ליצר הטוב ויכוח עם היצר הרע. כי היצר הטוב מבטיחו [לאדם] שכר הרוחני לעולם הבא, והיצר הרע משיב עליו וטוען כי טוב לילך אחר התאוות המומחשות לעין הרואה, כי תאוות העולם הזה נראים לעין כל, מלילך אחר חמדות העולם הבא…
קרא עוד... - מאמרים
ולמה נקרא שמו ישמעאל?
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ! (פרק לא פסוקים א'-ב') הפרשה פותחת בציווי ה' למשה לנקום במדיינים על כך שהחטיאו את עם ישראל בעבודה זרה ובזנות והפילו בעצתם כ"ד אלף מישראל. ומסביר ה"כלי יקר" (רבי שלמה אפרים מלונטשיץ) שידע משה שברגע שישמע העם שהקב"ה אמר לו: "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים, אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ" ימחלו ישראל על כבודם, ויוותרו…
קרא עוד... - מאמרים
ביעור חמץ כתנאי לחירות
וְהַנּוֹתֶרֶת מִמֶּנָּה יֹאכְלוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו. מַצּוֹת תֵּאָכֵל בְּמָקוֹם קָדֹשׁ, בַּחֲצַר אֹהֶל מוֹעֵד יֹאכְלוּהָ. לֹא תֵאָפֶה חָמֵץ! חֶלְקָם נָתַתִּי אֹתָהּ מֵאִשָּׁי. קֹדֶשׁ קָדָשִׁים הִוא, כַּחַטָּאת וְכָאָשָׁם. (פרק ו ט' – י') ה"כלי יקר" מסביר מדוע נאמר בפסוק שהמצה צריכה לְהֵאָכֵל במקום קדוש: "המצה צריכה מקום קדוש מזה הטעם כי גם היא קודש קדשים מצד הרחקת השאור שבעיסה המחלל קדושת האדם". כלומר, המצה מקבלת את חשיבותה מעצם כך שהרחיקו מעיסתה כל שמץ…
קרא עוד... - אהבת מוסר
ללכת עם הקב"ה בכל מחיר!
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה (לה' פסוק ל') הלא מספיק היה לכתוב בצלאל בן אורי למטה יהודה. ולמה התורה הייתה חייבת לציין את השושלת עד לסבו – חוּר? מסביר ה"כלי יקר": "הורה שבדין הוא לקרבו אל המלאכה הקדושה הזאת יותר מזולתו. יען כי חוּר אבי אביו מסר נפשו על מעשה העגל שגרם שבירת הלוחות". התורה מראה לנו כאן דבר…
קרא עוד... - משל ולקחו
מי יצליח להוריד ליהודי את המעיל?
וַיִּוָּתֵר יַעֲקֹב לְבַדּוֹ וַיֵּאָבֵק אִישׁ עִמּוֹ עַד עֲלוֹת הַשָּׁחַר (פרק לב פסוק כה') כל מהותו של יעקב היא פרישות. הוא לא משנה את שמו לשונו ומלבושו גם שנמצא בבית לבן, והוא לא מנסה אפילו להחזיר את לבן בתשובה למרות שהיה עובד אלילים. שרו של עשיו מבין את משמעות הנצחיות של יעקב שבאה ע"י הפרישות ["עִם לָבָן גַּרְתִּי" – ותרי"ג מצוות שמרתי (לב ה')], והוא מנסה להתחבר אל יעקב בדרך של:…
קרא עוד...
