כשרות
- וידעת היום
מי מוכן להתחייב?
זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ: כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת, מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ, אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם, וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה לֹא יַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם, וְאֶת הָאַרְנֶבֶת כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסָה טְמֵאָה הִוא לָכֶם, וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא…
קרא עוד... - וידעת היום
רק אם הכל דבש!
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי ה' שְׁלָחַנִי לַעֲשׂוֹת אֵת כָּל הַמַּעֲשִׂים הָאֵלֶּה, כִּי לֹא מִלִּבִּי! (פרק טז פסוק כח') אחד הכללים היסודיים בהלכות כשרות הוא: ש"היוצא מן הטמא – טמא, והיוצא מן הטהור – טהור" (בכורות ז :). כלומר כל דבר שיצא מגופו של בעל חיים האסור באכילה, כגון בצים או חלב הוא אוטומטית אסור באכילה מעצם כך שיצא מבעל חיים טמא. וכן כל דבר שיצא מגופו של בעל חיים…
קרא עוד... - וידעת היום
מהי תזונה נכונה?
וְהִבְדַּלְתֶּם בֵּין הַבְּהֵמָה הַטְּהֹרָה לַטְּמֵאָה וּבֵין הָעוֹף הַטָּמֵא לַטָּהֹר, וְלֹא תְשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בַּבְּהֵמָה וּבָעוֹף וּבְכֹל אֲשֶׁר תִּרְמֹשׂ הָאֲדָמָה אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי לָכֶם לְטַמֵּא! (פרק כ פסוק כה') הקב"ה בתורתו צווה לנו ע"י משה רבינו, אלו בעלי חיים מכל אשר הוא ברא בעולמו מותרים לנו באכילה, ואלו נאסרו עלינו באכילה. כמו שאומר הפסוק: "אשר הבדלתי לכם". כלומר מכל בעלי החיים בעולם, הבדיל לנו הקב"ה את חלקם, ונתן לנו רשות לאוכלם. האם ישנם…
קרא עוד... - משל ולקחו
תלוי מהי סיבת הבקשה..
וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה (פרק ז' פסוק ב') התורה כותבת "ומן הבהמה אשר לא טהורה", ולא: "ומן הבהמה הטמאה", שאין לדבר דיבור שאינו הגון. ונשאלת השאלה, הרי בספר ויקרא מוזכרת המילה טמא פעמים רבות!? מסביר זאת המגיד מדובנא ע"י משל: בעיר אחת גר יהודי עשיר מופלג, ועם זאת היה גם תלמיד חכם גדול. בשכונתו גר יהודי פשוט ועם הארץ, עני ואביון, הידוע בכינויו: "יוסל בוּר". יום אחד התדפק הלך על…
קרא עוד... - משל ולקחו
מתרגלים לריח הרע..
אַל תְּשַׁקְּצוּ אֶת נַפְשֹׁתֵיכֶם בְּכָל הַשֶּׁרֶץ הַשֹּׁרֵץ וְלֹא תִטַּמְּאוּ בָּהֶם וְנִטְמֵתֶם בָּם! (יא פסוק מג') בגמרא מובא (יומא לט.), תנא דבי רבי ישמעאל: עבירה מטמטמת לבו של אדם, שנאמר "וְנִטְמֵתֶם בָּם" (יא פסוק מג') אל תקרי ונטמאתם לשון טומאה, אלא ונטמטם לשון טמטום. ואמרו חכמים, אם אדם מטמא עצמו מעט, מטמאים אותו הרבה. מטמא עצמו מלמטה, מטמאים אותו מלמעלה. מטמא עצמו בעולם הזה, מטמאים אותו לעולם הבא. ועוד אמרו חכמים,…
קרא עוד...
