משל ולקחו

  • תרמיל

    אל תשכח מאיפה באת!

    עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרַיִם, וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ מִשָּׁם! (מתוך ההגדה) למרות שאדם חייב להרגיש בין חורין בליל הסדר, פותחים אנו את ההגדה במילים: "עבדים היינו לפרעה במצרים". וזאת בכדי שלא נבוא לידי גאווה ונזכור מהיכן באנו… משל למה הדבר דומה: לרועה צאן שהיה חכם במיוחד, ולאחר שהמלך עמד על חכמתו – החליט למנותו לשר אוצר. והנה קנאו בו השרים והעלילו עליו למלך שגנב מקופת המלך. בצר לו קיבל המלך החלטה…

    קרא עוד...
  • בניין גבוה נמדד ביסודותיו

    וְלָבַשׁ הַכֹּהֵן מִדּוֹ בַד (פרק ו פסוק ג') המלב"ים (רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר), כותב בעניין חשיבות הבגדים: "הנה הבגדים שציווה לעשות היו כפי הגלוי בגדים חיצוניים שיספר עניינם, איך עשו אותם האומנים במלאכה, אבל באמת היו מורים על בגדים פנימיים שיעשו כהני ה' להלביש בם את נפשותיהם בדעות ובמידות ובתכונות טובות שהם מלבושי הנפש, ומלבושים אלה לא עשו האומנים, וציווה ה' אל משה שהוא יעשה בגדי קודש…

    קרא עוד...
  • מלך פורץ גדר

    וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר, נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא וּמָעֲלָה מַעַל בַּה'.. (פרק ה פסוק כא') משל למלך אחד שרכב בדרך בראש פמליה גדולה. בדרכם הגיעו אל גבול שדה שהייתה מגודרת. כיוון ששעתם הייתה דחוקה, ציווה המלך להרוס את הגדר כדי שיוכלו לעבור. בעל השדה היה כפרי פשוט בור ועם הארץ שלא הכיר כלל את המלך ולא ידע בגינוני המלכות, ולתומו חשב כי חבורת ציידים משברת את גדר שדהו. על כן…

    קרא עוד...
  • עדיף בתשלומים!

    הִנֵּה מַלְאָכִי יֵלֵךְ לְפָנֶיךָ, וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם חַטָּאתָם! (פרק לב פסוק לד') "וּבְיוֹם פָּקְדִי וּפָקַדְתִּי" – דורשים חז"ל שאין לך עונש בכל הדורות שאין בו פקידה מחטא העגל (סנהדרין קב.). כלומר, כל הצרות שבאים על עם ישראל במשך כל הדורות מקורם בכפרת עוון חטא העגל. ונשאלת השאלה: הייתכן?! מדוע כל כך הרבה שנים ועדיין לא נשלמה הכפרה?! התשובה לכך תובן על פי משל: למלך אחד היה שר אהוב מאד,…

    קרא עוד...
  • לדעת את הגבול

    וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרַב אֶל הַמַּחֲנֶה וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וּמְחֹלֹת וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָיו אֶת הַלֻּחֹת וַיְשַׁבֵּר אֹתָם תַּחַת הָהָר (פרק לב פסוק יט')   שואל האלשיך הקדוש: מדוע לא שבר משה את הלוחות ששמע מהקדוש ברוך הוא שישראל עשו את העגל? הלא שמע וידע, וירד עם הלוחות. גם שמע את קול העם בריעֹה, וידע את פשר הקולות. מדוע שבר את הלוחות רק כראותו את העגל והמחולות? התירוץ יובן על…

    קרא עוד...
  • קופת חיסכון

    איך להצליח בשמירת הלשון

    וְעָשִׂיתָ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד כְּלִיל תְּכֵלֶת (פרק כח פסוק לא') מפרשים חז"ל שהמעיל של הכהן הגדול בא לכפר על חטא לשון הרע. חטא הלשון הוא חטא חמור ביותר, ועל כן שם לנו הקב"ה מחסומים וגדרים לכך, את השיניים ואת השפתיים שתי חומות בצורות היכולות לסגור על הלשון. אך חומות אלו יכולות בנקל להתמוטט אם לא יודעים כיצד לשמור עליהן. המגיד מדובנא בספרו "אהל יעקב" מסביר את העניין עפ"י משל לשני שכנים…

    קרא עוד...
  • ארמון

    חדר אחד קטן מכל הארמון.

    וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם! (פרק כה פסוק ח') הקב"ה מבקש לבנות לו מקדש: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" המדרש מביא משל למה הדבר דומה: למלך שהייתה לו בת יחידה שאהב אותה מאד ונפשו קשורה בנפשה. יום אחד הגיע מלך ממדינה אחרת וביקש לשאת את בת המלך לאשה. המלך לא ידע את נפשו מרוב שמחה מחד, אך עצם המחשבה שביתו תלך למדינה אחרת העיב על השמחה מאידך… לבסוף קרא המלך…

    קרא עוד...
  • הסחורה הכי טובה שיש !

    דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה! (פרק כה פסוק ב') כותב המדרש רבה (שמות, פרשה לג א): זה שאמר הכתוב: "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ" (משלי ד ב'). התורה נקראת "לקח טוב" יותר מכל סחורה שבעולם. על מנת לעמוד על ההבדל הביאו חז"ל משל למה הדבר דומה: לשניים שנסעו ליריד בעיר הגדולה לצורך מסחר. האחד קנה בדי משי יקרים והשני השקיע את כספו בבדי צמר משובחים.…

    קרא עוד...
  • תכשיטים

    שווה להתאמץ !

    וַיֵּט שִׁכְמוֹ לִסְבֹּל וַיְהִי לְמַס עֹבֵד (פרק מט פסוק יד') מדוע נאמר לשון סבל על התורה?! הרי היא מתוקה מדבש ומנופת צופים? נותן החפץ חיים משל לעשיר גדול שסחר במרגליות ובאבנים טובות. שמע הסוחר שבמדינת אפריקה יש מחצבים גדולים של אבנים טובות, חשב הוא לנסוע לשם, לקנות בזול ואח"כ למכור ברווח. הכין את צרכי נסיעתו, לקח שלושת אלפים זהובים כדי לקנות את האבנים, ועוד ארבע מאות זהובים להוצאות הנסיעה בנוחות,…

    קרא עוד...
  • מוציא את הרכבת מהמסלול

    לֹא יוּכַל הַנַּעַר לַעֲזֹב אֶת אָבִיו, וְעָזַב אֶת אָבִיו וָמֵת! (פרק מד פסוק כב') החפץ חיים סיפר לשניים מתלמידיו שהתבטלו מלימודם משל על כך שבעיירה אחת היה אדם שיצא מדעתו והלך ועקר שני פסי רכבת מהמסילה על מנת להניחם כקורות לביתו. כמובן שכל הקהילה קמה על רגליה ופנתה אליו להחזירם מיד למקומם!. אחד אף העז וקרא לעברו: "שוטה שכמוך! יש לך מושג איזה אסון יכול להיגרם כתוצאה ממעשיך?!" הסתובב האיש…

    קרא עוד...
Back to top button