מצוות ומנהגים

  • זמן חידוש הירח

    וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה! (פרק ז פסוק ד') כותב הרמב"ם: "כך אמרו חכמים: הראה לו הקב"ה למשה במראה הנבואה דמות לבנה ואמר לו כזה ראה וקדש" (הלכות קידוש החודש א, א'). ומשה רבינו לאחר שלמד מהקב"ה את כל סודות קידוש החודש ורזי חידוש הלבנה, העביר את זה על פי כללי העברת התורה שבעל פה לחכמי…

    קרא עוד...
  • פתי מאמין לכל דבר..

    וַיַּעַן מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר: וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ ה'! (פרק ד פסוק א') אחד הדברים שאנו למדים ממשה רבינו בעת שמתגלה אליו האלוקים לראשונה, זה שיש איסור להאמין בצורה עיוורת לכל אדם שבא וטוען שיש לו קשר עם אלוקים. שהקב"ה אומר למשה: לך ותאמר לעם ישראל שדיברתי אתך, ישר משה טוען: "וְהֵן לֹא יַאֲמִינוּ לִי וְלֹא יִשְׁמְעוּ בְּקֹלִי, כִּי יֹאמְרוּ לֹא נִרְאָה אֵלֶיךָ…

    קרא עוד...
  • וקשרתם לאות על ידיך !

    וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם, נָתַן אַבְרָהָם מַתָּנֹת וַיְשַׁלְּחֵם מֵעַל יִצְחָק בְּנוֹ בְּעוֹדֶנּוּ חַי קֵדְמָה אֶל אֶרֶץ קֶדֶם (פרק כה' פסוק ו') היום שאנו מסתכלים על כל ההיסטוריה שעברה מאז תקופתו של אברהם אבינו, יכולים אנו לראות שהרבה מאוד מושתת על אותם דעות שאברהם אבינו הנחיל לעולם. כמובן שביהדות המקורית. אך גם דת הנצרות בסיסה הוא היהדות. ואף האמונה באל אחד שאותה לימד אברהם אבינו, שמיושמת כיום בדת האסלאם. מעבר לכך…

    קרא עוד...
  • כרית לברית מילה

    ודוקא "ביום השמיני ימול את בשר עורלתו"

    וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹקִים (פרק כא' פסוק ד') הקב"ה מצווה את אברהם אבינו ואת זרעו אחריו, לבצע ברית מילה בבשרם כאות על כך שהם בנים של הקב"ה. וכך במשך יותר משלשת אלפים מקיים עם ישראל את מצוות ברית המילה. בשנים האחרונות אף גילו חכמי המדע שלקיום ברית המילה סגולות רפואיות רבות במניעת הדבקות במחלות. מחקרים הוכיחו שגברים שלא נימולו חשופים פי שישה…

    קרא עוד...
  • כוחה של מצווה בכוונה

    וַיִּקַּח שֵׁם וָיֶפֶת אֶת הַשִּׂמְלָה וַיָּשִׂימוּ עַל שְׁכֶם שְׁנֵיהֶם וַיֵּלְכוּ אֲחֹרַנִּית וַיְכַסּוּ אֵת עֶרְוַת אֲבִיהֶם (פרק ט' פסוק כג') ושואלים חז"ל, למה לא נכתב בפסוק ויקחו אלא ויקח בלשון יחיד? עונה על כך רש"י: (בראשית רבא לו, ו.) אין כתיב ויקחו אלא ויקח. לימד על שֵׁם, שנתאמץ במצוה יותר מיפת, לכך זכו בניו לטלית של ציצית, ויפת זכה לקבורה לבניו, שנאמר: "אֶתֵּן לְגוֹג מְקוֹם שָׁם קֶבֶר" (יחזקאל לט, יא.) עכ"ל.…

    קרא עוד...
  • להתחיל ברגל ימין

    להתחיל ברגל ימין

    וַיְכַל מֹשֶׁה לְדַבֵּר אֶת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל. וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם: שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם, אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת!  (פרק לב פסוק מה' מו') לאחר שבמהלך כל ספר דברים עומד משה רבינו ומוכיח את עם ישראל בכל הנושאים שצריכים חיזוק רגע לפני הכניסה לארץ ישראל, מסכם הוא כעת את דבריו בשירת האזינו. הרמב"ן כותב ששירה זו כוללת…

    קרא עוד...
  • מחלקים מצוות במתנה!

    הַקְהֵל אֶת הָעָם הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַטַּף וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ לְמַעַן יִשְׁמְעוּ וּלְמַעַן יִלְמְדוּ וְיָרְאוּ אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וְשָׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת (לא יב') על פסוק זה כותב רש"י: האנשים. ללמוד. והנשים. לשמוע. והטף. למה באו? לתת שכר למביאיהם (חגיגה ג.). מצוות הַקְהֵל היא הציווי לאסוף (להקהיל) את כל עם ישראל העולים לרגל לבית המקדש בחג הסוכות שבמוצאי שנת השמיטה, כדי לשמוע פרשיות מספר דברים מפי מנהיג העם.…

    קרא עוד...
  • תחילת מעשה במחשבה

    וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן! (פרק כט פסוק ח') על פסוק זה כותב הרב יהודה לייב חסמן בספרו אור יהל: "שאין מעשה בלא השכלה בו, ואין ערך לשכל בלא הפעלתו במעשה". כלומר, אין מצווה שלא נדרש בה האדם להפעיל את שכלו. ואם בדבר הכי חשוב שזה קיום מצוות ה' אנו לא מפעילים את השכל, בשביל מה לנו שכל??? על כך הקב"ה מזהיר:…

    קרא עוד...
  • מי מוכן להתחייב?

    זֹאת הַחַיָּה אֲשֶׁר תֹּאכְלוּ מִכָּל הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר עַל הָאָרֶץ: כֹּל מַפְרֶסֶת פַּרְסָה וְשֹׁסַעַת שֶׁסַע פְּרָסֹת, מַעֲלַת גֵּרָה בַּבְּהֵמָה אֹתָהּ תֹּאכֵלוּ, אַךְ אֶת זֶה לֹא תֹאכְלוּ מִמַּעֲלֵי הַגֵּרָה וּמִמַּפְרִיסֵי הַפַּרְסָה אֶת הַגָּמָל כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה אֵינֶנּוּ מַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם, וְאֶת הַשָּׁפָן כִּי מַעֲלֵה גֵרָה הוּא וּפַרְסָה לֹא יַפְרִיס טָמֵא הוּא לָכֶם, וְאֶת הָאַרְנֶבֶת כִּי מַעֲלַת גֵּרָה הִוא וּפַרְסָה לֹא הִפְרִיסָה טְמֵאָה הִוא לָכֶם, וְאֶת הַחֲזִיר כִּי מַפְרִיס פַּרְסָה הוּא…

    קרא עוד...
  • מדובשך ולא מעוקצך !

    אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר: פָּתֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיֹנְךָ..!   (פרק טו פסוק יא') פעם אחת בא המגיד מדובנא לביתו של עשיר אחד בכדי לבקש כסף למצוות פדיון שבויים. עשיר זה היה תלמיד חכם גדול ומשום כך פתח המגיד ואמר בתחילה דבר תורה. כאשר סיים המגיד את חידושו, פתח העשיר ואמר אף הוא דבר תורה באותו עניין. רצה המגיד להגיע בשיחה למטרת בואו משום כך אמר דבר תורה בעניין מצוות…

    קרא עוד...
Back to top button