תולדות
-
רחמנים, ביישנים, וגומלי חסדים.
וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק! (פרק כה' פסוק יט') בפסוק הראשון של הפרשה רואים אנו שקיים הבדל בין מה שכותבת התורה על יצחק, לבין מה שנכתב לגבי ישמעאל (פרק כה פסוק יב'). על יצחק נאמר: "וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם, אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק!" ועל ישמעאל נאמר: "וְאֵלֶּה תֹּלְדֹת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם, אֲשֶׁר יָלְדָה הָגָר!". גם יצחק וגם ישמעאל הם בניו של אברהם, אולם שמדובר על…
קרא עוד... -
לצאת בשלום מלוע הארי
כַּאֲשֶׁר לֹא נְגַעֲנוּךָ וְכַאֲשֶׁר עָשִׂינוּ עִמְּךָ רַק טוֹב וַנְּשַׁלֵּחֲךָ בְּשָׁלוֹם! (פרק כו פסוק כט') מה ראו אבימלך וחבורתו להתפאר בעצמם שלא נגעו ביצחק אבינו ועוד שלחוהו בשלום?! מדרש רבה מבאר את הפסוק הזה במשל לאריה שטַרף טרף ונתקעה עצם בגרונו. יצא האריה בהצהרה לכל חיות היער: "כל מי שיבוא ויוציא העצם מגרוני, אתן לו שכרו כיאה למלך החיות ביד רחבה". לשמע הקריאה הגיע בזריזות עוף הנקרא: "הקורא המצרי", אשר לו…
קרא עוד... -
כל מסמר יוצר חור עמוק…
וַיֶּאֱהַב יִצְחָק אֶת עֵשָׂו כִּי צַיִד בְּפִיו, וְרִבְקָה אֹהֶבֶת אֶת יַעֲקֹב. (כו כח') רבקה ידעה שיעקב הוא הבן הצדיק והוא ממשיך השושלת והמורשת כי הרי קיבלה זאת בנבואה (שְׁנֵי גוֹיִם בְּבִטְנֵךְ וכו'.. ). ואם כך מדוע לא סיפרה זאת ליצחק ונתנה לו לטעות אחר עשיו שהיה צַיִד בפיו? והסבירו חז"ל שיצחק נביא היה וה' היה מדבר עמו תדיר, ועם כל זאת לא הודיע לו שעשיו רשע. ורבקה חששה שאם תגלה…
קרא עוד... -
האינטלגנציה של העובר
וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ, וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'. (פרק כה פסוק כב') התורה מספרת שעשרים שנה חיכתה רבקה אמנו לפרי בטן, ולאחר שה' נעתר לתפילותיו הרבות של יצחק היא הרתה. במשך ימי הריונה הרגישה בתופעה מוזרה שעליה כותב רש"י: "כשהייתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר, יעקב רץ ומפרכס לצאת. עוברת על פתחי עבודה זרה, עשו מפרכס לצאת" עכ"ל. האם זה יתכן שיעקב ועשיו…
קרא עוד... -
זהירות חושך לפניך !
וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה… (פרק כה' פסוק לד') ומסביר הרמב"ן [רבי משה בן נחמן 1194-1270] שמהותו של עשיו היא אדם שחושב רק על ההנאה העכשווית. "וַיֹּאכַל, וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּקָם, וַיֵּלַךְ". הבכורה שמחכה לו בעתיד אינה מעניינת אותו כלל! וכך היא לשונו: "וזו סיבת בזוי הבכורה, כי אין חפץ בכסילים רק שיאכלו וישתו ויעשו חפצם בעתם ולא יחושו ליום [ה]מחר" עכ"ל. ועל…
קרא עוד...
