וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם וּבָאוּ עָלֶיךָ… (כח טו')
קוראים אנו השבת בחיל ורעדה את התוכחות והקללות שכתובות בפרשתינו, מה פשר תוכחות אלו ולאיזו תקופה נכתבו?
הרמב"ן בפירושו לפרשת התוכחה שנכתבה בפרשת בחוקותי כותב: "ודע והבן כי האלות האלה ירמזו לגלות ראשון, כי בבית הראשון היו כל דברי הברית הזאת, הגלות והגאולה ממנו… אבל הברית שבמשנה תורה [כאן בפרשתינו כי תבוא] ירמז לגלותנו זה שנגאל ממנו, לא נרמז שם קץ וקצב ולא הבטיח בגאולה, רק תלה אותה בתשובה" (רמב"ן, ויקרא כו טז'). כלומר, נבואת התוכחה שנכתבה בספר ויקרא התקיימה בחורבן בית ראשון, ואילו נבואת התוכחה כאן בפרשת כי תבוא, התגשמה בחורבן בית שני ועדיין ממשיכה להתגשם עד לביאת משיח צדקנו בב"א. נביא את חלקם:
"וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ… יוֹלֵךְ ה' אֹתְךָ וְאֶת מַלְכְּךָ אֲשֶׁר תָּקִים עָלֶיךָ אֶל גּוֹי אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתָּ אַתָּה וַאֲבֹתֶיךָ"
[העם שיחריב את בית המקדש השני ויפזר את עם ישראל בגלות, יהיה עם שלא הכרת עד לאותו יום. ואכן הרומאים היו עם שלא הכירו אבותינו עד לאותה תקופה].
"יִשָּׂא ה' עָלֶיךָ גּוֹי מֵרָחוֹק מִקְצֵה הָאָרֶץ"
[אכן הגיעו הרומאים מקצה הארץ (העולם נקרא ארץ בתורה) מרחק של אלפי קילומטרים, מה שלא היה מצוי בימים ההם, שעם נלחם בעם שמצוי כה רחוק ממנו].
"כַּאֲשֶׁר יִדְאֶה הַנָּשֶׁר"
[סמלם של הרומאים היה הנשר, דגל שנשאו איתם בכל מלחמותם].
"גּוֹי אֲשֶׁר לֹא תִשְׁמַע לְשֹׁנוֹ"
[מעולם לפני כן לא שמעו אבותינו את שפתם של הרומאים]"גּוֹי עַז פָּנִים אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים לְזָקֵן וְנַעַר לֹא יָחֹן"
[תרבות רומאית, של זלזול בזקנים ובחלשים, חוסר בושה ועזות פנים].
–
"וְהֵצַר לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ עַד רֶדֶת חֹמֹתֶיךָ הַגְּבֹהוֹת וְהַבְּצֻרוֹת אֲשֶׁר אַתָּה בֹּטֵחַ בָּהֵן"
[עם ישראל בטח בחומותיו שיגנו עליו מפני כל האויבים, עד לאותו רעב שהכניע את העם במצור של האויב]"וְאָכַלְתָּ פְרִי בִטְנְךָ בְּשַׂר בָּנֶיךָ וּבְנֹתֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ בְּמָצוֹר וּבְמָצוֹק אֲשֶׁר יָצִיק לְךָ אֹיְבֶךָ"
[נבואה שלא ניתן היה להעלות אותה על הדעת, שתתרחש אצל יהודים רחמנים אך התגשמה כמו כל השאר (ראה יוספוס פלביוס "מלחמות היהודים" עמוד שמה-שמו, על האישה מכפר בית אזובא)].
"וֶהֱשִׁיבְךָ ה' מִצְרַיִם בָּאֳנִיּוֹת"
[היציאה לגלות הייתה ע"י אניות למצרים]"וְהִתְמַכַּרְתֶּם שָׁם לְאֹיְבֶיךָ לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְאֵין קֹנֶה"
[על פי ההיסטוריונים (שירר, מינטאר, תולדות עמ"י בימי קדם), בשוק של מצריים נמכר עבד יהודי במחיר מנה יומית של סוס!].
בהמשך הנבואות על החורבן, מתאר משה רבינו את היציאה לגלות שאנו נמצאים בעיצומה עד ימים אלו:
"וֶהֱפִיצְךָ ה' בְּכָל הָעַמִּים מִקְצֵה הָאָרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ"
[אין מקום ומדינה בעולם שלא הגיעו לשם יהודים במהלך הגלות]"וּבַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ וְלֹא יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלֶךָ וְנָתַן ה' לְךָ שָׁם לֵב רַגָּז וְכִלְיוֹן עֵינַיִם וְדַאֲבוֹן נָפֶשׁ. וְהָיוּ חַיֶּיךָ תְּלֻאִים לְךָ מִנֶּגֶד וּפָחַדְתָּ לַיְלָה וְיוֹמָם וְלֹא תַאֲמִין בְּחַיֶּיךָ"
[לאחר שחלק מעם ישראל חשב שיכול להיות נחמד בגלות בין הגויים, מהר מאוד הבין הוא את מה שהבטיח משה ש"בַגּוֹיִם הָהֵם לֹא תַרְגִּיעַ לֹא יִהְיֶה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלֶךָ"].
–
"וְהָיִיתָ לְשַׁמָּה לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכֹל הָעַמִּים אֲשֶׁר יְנַהֶגְךָ ה' שָׁמָּה"
[(עד לרגע זה) בכל מקום בעולם תמיד ידברו על היהודים, רק מה שקורה אצל היהודים יתפוס את הכותרות ויהפוך לשיחת השבוע].
"וְנִשְׁאַרְתֶּם בִּמְתֵי מְעָט תַּחַת אֲשֶׁר הֱיִיתֶם כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם לָרֹב כִּי לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ"
[עם ישראל מעולם לא עלה מעל כ 17 מליון איש! עם שהתחיל לפני הסינים ויש לו מצוות פרו ורבו היה צריך להיות כיום מיליארדים!!].
לנבואות קשות אלו יש סוף, וניתן לקבל נחמה מהמשך פסוקי הנבואה שמתארות את מה שמתחיל להתרחש מול עינינו בימים אלה:
"וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה [בתקופת הגלות] הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לְפָנֶיךָ… וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ [ותחזור בתשובה] כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ. וְשָׁב ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ [חזרה לארץ ישראל] מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ שָׁמָּה. [גם] אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹקֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ. וְנָתַן ה' אֱלֹקֶיךָ אֵת כָּל הָאָלוֹת הָאֵלֶּה עַל אֹיְבֶיךָ וְעַל שֹׂנְאֶיךָ אֲשֶׁר רְדָפוּךָ [בעז"ה לקראה הגאולה הקרובה]. וְאַתָּה תָשׁוּב וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם!"
