משל ולקחוחגיםפורים

נפל בלשונו …

אֲרוּרִים כָּל־הָרְשָׁעִים, בְּרוּכִים כָּל־יִשְׂרָאֵל, וְגַם חַרְבוֹנָה זָכוּר לטוֹב…     (נוהגים לאמר לאחר קריאת המגילה)

מדוע חרבונה רק "זָכוּר לטוֹב" ולא מקבל ברכה יחד עם כל ישראל?

מסביר זאת המגיד מדובנא בעזרת משל על אדם עיור שהלך ברחובה של עיר, ולפתע הרגיש מכה בכתפו. ברגע שהתאושש מהמכה הבין שארנקו נגנב ממנו, והחל לזעוק בייאוש לעזרה ולנופף בידיו אנה ואנה. ראה זאת הנער הצעיר שגנב ממנו את הארנק, וריחם על העיור חסר הישע, והחליט להחזיר לו את הגניבה. הרי הוא עיור ולא ידע שהוא זה שגנב את ארנקו. ניגש אליו הצעיר ואמר לו: "אדוני, ברצוני להשיב לך את הארנק עם ה30 שקל שגנבו לך".. תפס אותו העיור בידו, והחל חובט בו בחוזקה. "גנב, גנב, תתבייש לך, לגנוב מאדם עיור.."

התפלא הצעיר ואמר לעיור: "זה לא אני הגנב! למה אתה מאשים אותי בגניבה?" השיב לו העיור: "יודע אני שאתה הוא הגנב. כי אם לא כן, מהיכן אתה יודע שיש בארנק בדיוק 30 שקל???"

כך הוא הנמשל, אומר המגיד מדובנא. הפסוק אומר: "וַיֹּאמֶר חַרְבוֹנָה אֶחָד מִן הַסָּרִיסִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ, גַּם הִנֵּה הָעֵץ אֲשֶׁר עָשָׂה הָמָן לְמָרְדֳּכַי.. גָּבֹהַּ חֲמִשִּׁים אַמָּה". מהיכן ידע חרבונה את גובהו המדויק של העץ? הרי ממקומו בתוך הארמון, לא היה ניתן לדעת… אלה שוודאי היה לו חלק כלשהו בעצת המן, ולכן ידע. אך עדיין הוא גרם  בדבריו למלך  לומר: "תְּלֻהוּ עָלָיו!"  ולכן  מזכירים אותו  לטובה.

Print Friendly, PDF & Email
הצג יותר

מאמרים קשורים

השאר תגובה

Back to top button