אהבת מוסר
-
זה הרבה יותר חשוב מאוכל…
וְאַנְשֵׁי קֹדֶשׁ תִּהְיוּן לִי! וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלו.. (פרק כב פסוק ל') וכותב על כך רש"י: "אם אתם קדושים ופרושים משקוצי נבלות וטרפות – הרי אתם שלי, ואם לאו אינכם שלי" עכ"ל. כל כך החמירה התורה בעניין המאכלות האסורות. ויובן על פי מה שכותב הרמח"ל: "שהמאכלות האסורות יתרות בזה על כל האיסורין, כיון שהם נכנסים בגופו של האדם ממש ונעשים בשר מבשרו… וכותב רבי שמואל אבן תיבון תלמידו של…
קרא עוד... -
ב"מידה כנגד מידה" אין טעויות…
עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים. כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם! (פרק יח פסוק יא') יתרו שמח על הצלת ישראל ואומר: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים. כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם!" יתרו שלא פסח על שום עבודה זרה שהיתה קיימת, מבין שיש כאן משהו שיותר מיוחד מכל מה שהכיר עד עתה. "כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם"! מצרים לא נענשו מתוך רצון לנקמה, אלה מתוך פעולות שנעשו מידה…
קרא עוד... -
גם להשתדלות יש גבול!
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה מַה תִּצְעַק אֵלָי? דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ! (פרק יד פסוק טו') וכותב על כך בעל הטורים (רבי יעקב בן הרא"ש): רמז לו [בכך שאמר לו את המילה "מַה" שהיא ראשי תיבות של 40+5], אתה עתיד לצעוק אלי 40 יום בהר להתפלל על ישראל, ו-5 תיבות על אחותך מרים "אֵל נָא רְפָא נָא לָהּ" (במדבר יב יג'), כי עת לקצר ועת להאריך, אבל עתה אין עת…
קרא עוד... -
איך ניתן לחנך?!
וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' (פרק י פסוק ב') לכאורה היה צריך לומר: "וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי ה'" כי מדברים כאן על הבנים שידעו את ה' על ידי שנספר להם ניסי יציאת מצרים. ולמה כתוב בלשון "וִידַעְתֶּם" שלכאורה מתייחס למלמד – האב, ולא לתלמיד -הבן? מתרץ רבי יהושע רוקח המהר"י מבעלזא זצ"ל: כאשר אדם רוצה להשריש בלב…
קרא עוד... -
פשוט לא שם לב..
הַיָּרֵא אֶת דְּבַר ה' מֵעַבְדֵי פַּרְעֹה, הֵנִיס אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ אֶל הַבָּתִּים. וַאֲשֶׁר לֹא שָׂם לִבּוֹ אֶל דְּבַר ה', וַיַּעֲזֹב אֶת עֲבָדָיו וְאֶת מִקְנֵהוּ בַּשָּׂדֶה. (פרק ט פסוקים כ'-כא') התורה מלמדת אותנו, שמצד אחד יש לנו אדם ירא שמים ("הַיָּרֵא אֶת דְּבַר השם") שמקשיב לאזהרת משה לפני מכת הברד, ומכניס את מקנהו לבית, ומצד שני אדם שלא ממש מתרגש מדברי ה' ועבדו משה, ומשאיר את מקנהו בחוץ בשדה. ואיך התורה…
קרא עוד... -
אם לא עכשיו, אז מתי?
וַיֹּאמֶר: אַל תִּקְרַב הֲלֹם! שַׁל נְעָלֶיךָ מֵעַל רַגְלֶיךָ, כִּי הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה עוֹמֵד עָלָיו אַדְמַת קֹדֶשׁ הוּא ! (פרק ג פסוק ה') כותב ה"ילקוט אליעזר" הרה"ק אליעזר זוסמאן סופר זצ"ל: היינו בכל מקום אשר אתה עומד, שם הוא אדמת קודש, שם היא השכינה. לכן אין אתה צריך להתקרב הלום, רק תוכל להישאר על מקומך. עכ"ל. רבים הנושאים בהם אנו משתיקים לעצמינו את המצפון בכך שאנו אומרים שעתה זה לא הזמן,…
קרא עוד... -
לא מושפע מאחרים
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף: אַל תִּירָאוּ, כִּי הֲתַחַת אֱלֹקִים אָנִי? וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה, אֱלֹקִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה.. (פרק נ פסוק יט' כ') כותב על כך רבי עובדיה ספורנו: הֲתַחַת אֱלֹקִים אָנִי? האמנם אני דיין תחתיו שאדון אחר גזרותיו, ואעניש מי שהיה שליח מאתו לעשותם? כי אמנם הייתם שלוחיו בזה בלי ספק! עכ"ל. אחיו של יוסף בטוחים שלאחר שמת אביהם, כעת תבוא ההזדמנות של יוסף לנקום על מכירתו. אך יוסף עונה להם…
קרא עוד... -
והנער איננו איתי…
כִּי אֵיךְ אֶעֱלֶה אֶל אָבִי, וְהַנַּעַר אֵינֶנּוּ אִתִּי? (פרק מד פסוק לד') הרה"ג יהודה צדקה זצ"ל ראש ישיבת 'פורת יוסף', היה מדגיש את לימוד המוסר שיש בפסוק זה עד כמה גדולה חובתנו בחינוך ילדינו, כי כשאדם יעלה לשמים הוא ייתבע על כך ויצטרך לתת דין וחשבון מפורט כיצד הוא חינך את ילדיו, שהם פיקדון שהקב"ה הפקיד בידינו, למען יוכל העולם להמשיך להתקיים כרצונו ועל פי חוקיו משפטיו ותורותיו. וישאלו את…
קרא עוד... -
להאמין ללא תנאים
מָסַרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים, וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶךָ… (מתוך על הניסים) חז"ל מלמדים אותנו על חמשה הבדלים שהיו בין החשמונאים, לבין אויביהם היוונים. חמישה הבדלים שהם אלה שגרמו לחשמונאים לנצח. ברגע שאנו באים לנתח את הסיבות לניצחון [בעיניים יהודיות], מובן לנו שבעצם היותם של החשמונאים צדיקים, והיוונים רשעים, אלו טהורים, ואלו טמאים, החשמונאים עוסקים בתורה, בעוד היוונים מאמינים ב"אָכוֹל וְשָׁתוֹ כִּי…
קרא עוד... -
צריך פשוט לברוח!
וַיְהִי כְּדַבְּרָהּ אֶל יוֹסֵף יוֹם יוֹם וְלֹא שָׁמַע אֵלֶיהָ לִשְׁכַּב אֶצְלָהּ לִהְיוֹת עִמָּהּ! (פרק לט' פסוק י') כותב המדרש תנחומא (וישב ח’): “וכך אמר לה יוסף: אפילו פנויות שלכם אסורות לנו, כל שכן אשת איש. ולא שמע אליה לשכב אצלה, להיות עמה. לשכב אצלה– בעולם הזה, להיות עמה– לעולם הבא בגיהינום!”. מלמדת אותנו התורה שלמעשים שאדם עושה בעולם הזה יכולה להיות השלכה חמורה ביותר.. הגמרא (עבודה זרה דף ה.) אומרת:…
קרא עוד...