בין איש לאישתונשאוידעת היוםשבע ברכות

העיקר שיהיה שלום!

זֹאת תּוֹרַת הַקְּנָאֹת אֲשֶׁר תִּשְׂטֶה אִשָּׁה תַּחַת אִישָׁהּ וְנִטְמָאָה, אוֹ אִישׁ אֲשֶׁר תַּעֲבֹר עָלָיו רוּחַ קִנְאָה וְקִנֵּא אֶת אִשְׁתּוֹ וְהֶעֱמִיד אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה' וְעָשָׂה לָהּ הַכֹּהֵן אֵת כָּל הַתּוֹרָה הַזֹּאת (במדבר פרק ה פסוקים כט'-ל')

בפרשתנו אנו למדים על מצב שבו בעל מקנא לאשתו מפני שנסתרה עם גבר אחר. והוא חושד בה שעשתה מעשה לא ראוי עם אותו אדם. במקרה זה, חייהם של אותו זוג אינם חיים. השלום בבית הופר, הבעל חושד, האישה שבה ומתנערת מאשמה, אין מי שיפסוק עם מי הצדק, ולא ניתן להחזיר את החיים למסלולם.

התורה נתנה פתרון למצב זה מפאת גודל חשיבותו של שלום הבית. אותו זוג, היה צריך ללכת לבית המקדש אל הכהן הגדול, והכהן היה מנסה לברר את העניין.

אם האישה הנחשדת הייתה מודה ואומרת שחטאה, הייתה היא מגורשת ללא כתובה מבעלה. אך אם הייתה שבה ומכחישה, הכהן היה לוקח כלי, וממלא אותו במים מן הכיור שבמקדש, שם בומעט אפר מהקרקע, ולוקח קלף שבו כתוב את פרשת הסוטה כפי שהיא כתובה בתורה, ונותן לאישה לשתות מן המים. אם אותה אישה באמת חטאה לבעלה, נענשת היא בעונש חמור ("וְצָבְתָה בִטְנָהּ וְנָפְלָה יְרֵכָהּ"), ואף הנואף שאתו היא חטאה נענש במקביל באופן דומה. אך במקרה שהאישה לא נטמאה ולא חטאה לבעלה, היא תקבל שכר על כל המהלך, שוודאי גרם לה עוגמת נפש. מקבלת היא הבטחה להיפקד בבנים, אם עדיין לא זכתה לפרי בטן ("וְנִקְּתָה וְנִזְרְעָה זָרַע"). וכל הבנים שעתידים להיוולד להם מעתה יהיו יפים ומוצלחים. וכל זה בגלל שחשדו בה לחינם.

הקב"ה היה מוכן להתערב במקרה זה של אישה סוטה, ולעשות נס גלוי לעיני כולם, ואף למחות את שמו שנכתב על הקלף, וכל זה למען כך שהשלום ישכון בבית היהודי.

ואכן כך במשך כ-1000 שנה, עד כמעט סוף תקופת בית המקדש השני [עד שרבי יוחנן בן זכאי ביטל את טקס הסוטה, עקב ריבוי המקרים], כל יהודי ידע וראה בעיניו, שהקב"ה עושהניסים גלויים לעם ישראל, וגם הנבואה על מה שיקרה לאישה שנחשדה ע"י בעלה, קיימת ועומדת.

ראיה לאמיתות הנבואה, אנו מוצאים בסיפור של חנה, שהייתה עקרה הרבה שנים, ומאוד חשקה בפרי בטן, ביחוד שפנינה, אשתו השנייה של בעלה, ילדה כבר שבעה ילדים. חנה שהתפללה מעומק ליבה, שנה אחרי שנה, לא זכתה לילדים. ובצר לה, שראתה שעדיין לא נפקדה, אמרה בתפילתה להקב"ה: "אם אני לא יפקד בבן, אני אלך ואסתר מבעלי. ואני אגרום לו לחשוד בי שעשיתי מעשה אסור. בעלי ייקח אותי אל הכהן, כדי לברר את העניין. ובעת שאני אשתה מהמים בעוד שלא בגדתי בבעלי, אני אתברך בפרי בטן, כי כך כתבת בתורתך! הרי לא תעשה את תורתך שקר כביכול…"

ובדבריה גרמה חנה שייוולד לה באותה שנה הבן שמואל, שלימים הפך להיות אחד הנביאים הכי גדולים של עם ישראל.

Print Friendly, PDF & Email
הצג יותר

מאמרים קשורים

השאר תגובה

Back to top button