אהבת מוסר
-
כתר יתנו לך
וְהֶעֱמִיד הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה לִפְנֵי ה' וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה (פרק ה פסוק יח') כותב על כך רש"י הקדוש: ופרע. סתר את קליעת שערה כדי לבזותה, מכאן לבנות ישראל שגלוי הראש גנאי להן! מעלת כיסוי ראש צנוע לאשה נשואה: א. זוכה לבנים תלמידי חכמים. כמובא בגמרא (יומא מז.): "שבעה בנים היו לה לקמחית…" ב. זוכה שתשרה שכינה בביתה. "אמר רב ששת: שיער באשה ערוה" (ברכות כד') ג. נותנת כח לבעלה…
קרא עוד... -
תעשה את הצעד הראשון!
וַיִּפְקֹד אֹתָם מֹשֶׁה עַל פִּי ה' כַּאֲשֶׁר צֻוָּה. (פרק ג פסוק טז') רש"י הקדוש מבאר לנו מדוע נכתב שמשה פקד את עם ישראל "עַל פִּי ה'": אמר משה לפני הקב"ה [לאחר שנצטווה למנות את עם ישראל]: היאך אני נכנס לתוך אוהליהם, לדעת מניין יונקיהם? [הרי אין זו ממידת הצניעות להיכנס לתוך כל אוהל ואוהל ובנוסף זה לוקח המון זמן] אמר לו הקב"ה: "עשה אתה שלך, ואני אעשה שלי". הלך משה…
קרא עוד... -
מיהו ה"מכה" האמיתי?
וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי, וְלֹא תֹאבוּ לִשְׁמֹעַ לִי… (פרק כו פסוק כא') מפרש רבי משה בן מימון- הרמב"ם (הל' תעניות א' ג'): "וְאִם תֵּלְכוּ עִמִּי קֶרִי". מלשון מקרה. אם נאמר שהצרות באו עלינו במקרה, התוצאה תהיה "וְיָסַפְתִּי עֲלֵיכֶם מַכָּה שֶׁבַע כְּחַטֹּאתֵיכֶם". ומוסיף "וְאִם בְּאֵלֶּה לֹא תִוָּסְרוּ לִי וַהֲלַכְתֶּם עִמִּי קֶרִי", כלומר אם תוסיפו לומר שגם המכות הבאות ארעו במקרה, "וְהָלַכְתִּי אַף אֲנִי עִמָּכֶם בְּקֶרִי! וְהִכֵּיתִי אֶתְכֶם גַּם אָנִי שֶׁבַע עַל…
קרא עוד... -
כבד את ה' בלשונך
אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ, וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי ה'! (פרק כו פסוק ב') איסור חמור הוא לשוחח שיחה בטלה באמצע חזרת השליח ציבור, והשח שיחה בטלה באמצע החזרה נקרא חוטא וגדול עוונו מנשוא וגוערים בו (לשון מרן השלחן ערוך סי' קכד). ואמרו בזוהר הקדוש (פרשת תרומה): שכל המדבר בבית הכנסת בשעה שהציבור עסוקים בשבחו של מקום הרי הוא מראה בעצמו שאין לו חלק באלהי ישראל. והביאוהו הפוסקים. וכתבו הפוסקים, שבעוון זה של…
קרא עוד... -
אין צורך לחכות לסוף..
וּבַת אִישׁ כֹּהֵן כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת אֶת אָבִיהָ הִיא מְחַלֶּלֶת בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף! (פרק כא' פסוק ט') הרב ניסים יגן זצוק"ל חידש בשיחתו האחרונה, לפני שעלה לשמים ביסורים: "מה זאת אומרת כי תחל לזנות? הפסוק היה צריך לומר בת איש כהן כי תזנה. מה פרוש כי תחל לזנות? אומר התרגום אונקלוס: "וּבַת גְבַר כָּהֵן אֲרֵי תִתְחַל לְמִטְעֵי, מִקְדֻשַׁת אֲבוּהָ הִיא מִתַּחֲלָא, בְּנוּרָא תִּתּוֹקָד". התרגום אומר שבת כהן תחל לזנות, היא לא…
קרא עוד... -
להיות בעל בחירה זו אחריות!
וְאִישׁ אֲשֶׁר יִתֵּן שְׁכָבְתּוֹ בִּבְהֵמָה מוֹת יוּמָת, וְאֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ! (פרק כפסוק טו') ונשאלת השאלה: מה אשמה הבהמה המסכנה, שהייתה בשדה ואכלה עשב להנאתה, ופתאום בא אדם חולה, ועשה איתה עבירה? הרי לא הייתה לה שום אפשרות להתנגד בכלל. למה היא מתחייבת בסקילה ללא רחמים? מסביר לנו רש"י הקדוש: "אם אדם חטא, בהמה מה חטאה? אלא מפני שבאה לאדם תקלה על ידה, לפיכך אמר הכתוב- תיסקל. קל וחומר לאדם שיודע להבחין…
קרא עוד... -
אוי לרשע, ואוי לשכנו..
וְצִוָּה הַכֹּהֵן 'וְחִלְּצוּ' אֶת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר בָּהֵן הַנָּגַע וְהִשְׁלִיכוּ אֶתְהֶן אֶל מִחוּץ לָעִיר.. (פרק יד פסוק לט') ברגע שמופיעים אצל אדם נגעים בקירות הבית, מצווה התורה להוציא את האבנים שבהם מופיע הנגע, ולהשליך אותן אל מחוץ למחנה. מה עושים במקרה והקיר משותף לשני בתים ? המשנה בנגעים (יב' ו') אומרת: "מכאן אמרו, אוי לרשע אוי לשכנו, שניהן חולצין, שניהן קוצעין, שניהן מביאין את האבנים." [שנאמר: "וְחִלְּצוּ אֶת הָאֲבָנִים"] מפרש רבי…
קרא עוד... -
לעתים ניתן לפספס את הכל…
וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים… וְאַתְּ עֵרוֹם וְעֶרְיָה. וָאֶעֱבוֹר עָלַיִךְ וָאֶרְאֵךְ מִתְבּוֹסֶסֶת בְּדָמָיִךְ. וָאוֹמַר לָךְ בְּדָמַיִךְ חֲיִי! (יחזקאל טז ז') מסופר על הרב ה"בית אברהם", בעת שנכנסו אליו פעם אחת כמה בחורים אחרי חול המועד פסח. פתח את פיו הקדוש ואמר בלשון חיבה: "בני היקרים, בודאי אמרתם ההגדה", והתחיל לומר מלה במלה תוך הדגשה מיוחדת "וַתִּרְבִּי וַתִּגְדְּלִי וַתָּבֹאִי בַּעֲדִי עֲדָיִים וכו' וְאַתְּ עֵרוֹם וְעֶרְיָה". שום פרוש לא הוסיף על זה…
קרא עוד... -
כיסוי לפי מידה
צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה (פרק ו פסוק ב') פרש רש"י על המילה "צו": "אין צו אלא זירוז. ביותר צריך לזרז במקום שיש חסרון כיס". וכותב בעל ה"נועם אלימלך" (רבי אלימלך וייסבלום מלִיזֶ'נְסְק): "ונראה לומר על פי הרמז, דהנה האדם העובד את השם יתברך ברוך הוא, צריך לעבוד בזריזות ובמדות טובות. אבל העובד את השם יתברך בעצלות ובדוחק שלא ברצון, אזי הרי הוא חסר הגוף. שאין…
קרא עוד... -
אז טעיתי, מה כבר קרה?!
ודַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר נֶפֶשׁ כִּי תֶחֱטָא בִשְׁגָגָה מִכֹּל מִצְוֹת ה' אֲשֶׁר לֹא תֵעָשֶׂינָה וְעָשָׂה מֵאַחַת מֵהֵנָּה (פרק ד' א') וצריך לשאול, הרי אותו אדם שחטא בשוגג, הוא בכלל לא התכוון לעשות עבירה. למשל נשען על הקיר בשבת, ובטעות הדליק את האור. מה הוא אשם? הרי הוא בכלל לא שם לב!? אלה מראה לנו התורה, שגם עבירה בשוגג צריכה כפרה. אומנם נכון שהייתה כאן שכחה, או חוסר תשומת לב,…
קרא עוד...
