וּלְמַעַן תְּסַפֵּר בְּאָזְנֵי בִנְךָ וּבֶן בִּנְךָ אֵת אֲשֶׁר הִתְעַלַּלְתִּי בְּמִצְרַיִם וְאֶת אֹתֹתַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בָם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה’ (פרק י פסוק ב’)
האם זה מן הצדק להתעלל במצרים רק בכדי שיהיה לנו מה לספר לבנינו אחרינו?
משל למה הדבר דומה: עשיר גדול שכר מינקת שתניק את בנו יחידו. לאחר 3 חודשים חלה הילד במחלה ממארת בקיבתו, לאחר טיפולים ממושכים הרופאים נואשו. עד שנמצא רופא מומחה שאמר שיש בידו תרופה אך היא מרה מאוד, והילד לא ישתה אותה לבדו, אלא אם המינקת תשתה ודרך החלב שלה הוא יקבל את התרופה.
כששמעה זאת המינקת התנגדה בטענה: "וכי אני ילדתי אותו?! אני נתתי לו חלב, לא באתי כדי לשתות תרופות?!"
בתביעה לביהמ"ש לא ניתן היה לחייב את המינקת. מה עשה העשיר, שכר עורך דין טוב וטען בביהמ"ש: "והלא הילד הזה עד היום שתה מהחלב של המינקת, אם כך המינקת הזו היא שגרמה למחלה, לכן חייבת היא לשתות את התרופה, כי אשמת המחלה בראשה. היא הביאה אותה, והיא צריכה להסיר את המחלה. והכריחו אותה לשתות.
והנמשל: פרעה וכל מצרים הסיתו ופיתו את בני ישראל ולכן בדין הוא שיקבלו 10 מכות שידעו ויבינו שה' הוא האלוקים ואין עוד מלבדו. מצרים גרמו להסיתם ולהדיחם מאחרי ה' – צריכים הם לקבל מכות נוראות כדי לעלות ארוכה ומרפא לעם ישראל….
