המגיד מדובנא
- משל ולקחו
איך להצליח בשמירת הלשון
וְעָשִׂיתָ אֶת מְעִיל הָאֵפוֹד כְּלִיל תְּכֵלֶת (פרק כח פסוק לא') מפרשים חז"ל שהמעיל של הכהן הגדול בא לכפר על חטא לשון הרע. חטא הלשון הוא חטא חמור ביותר, ועל כן שם לנו הקב"ה מחסומים וגדרים לכך, את השיניים ואת השפתיים שתי חומות בצורות היכולות לסגור על הלשון. אך חומות אלו יכולות בנקל להתמוטט אם לא יודעים כיצד לשמור עליהן. המגיד מדובנא בספרו "אהל יעקב" מסביר את העניין עפ"י משל לשני שכנים…
קרא עוד... - משל ולקחו
תלוי מהי סיבת הבקשה..
וּמִן הַבְּהֵמָה אֲשֶׁר לֹא טְהֹרָה (פרק ז' פסוק ב') התורה כותבת "ומן הבהמה אשר לא טהורה", ולא: "ומן הבהמה הטמאה", שאין לדבר דיבור שאינו הגון. ונשאלת השאלה, הרי בספר ויקרא מוזכרת המילה טמא פעמים רבות!? מסביר זאת המגיד מדובנא ע"י משל: בעיר אחת גר יהודי עשיר מופלג, ועם זאת היה גם תלמיד חכם גדול. בשכונתו גר יהודי פשוט ועם הארץ, עני ואביון, הידוע בכינויו: "יוסל בוּר". יום אחד התדפק הלך על…
קרא עוד... - משל ולקחו
אדם ניכר בכיסו ..
עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם… וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר אֲרַם נַהֲרַיִם לְקַלְלֶךָּ! (פרק כג פסוק ה') פסוק זה הסביר המגיד מדובנא במשל: פעם אחת בא כפרי אחד לישיבה ובקש מראש הישיבה כי ימצא בעבורו חתן הגון לבתו. מתחייב אני – ענה הכפרי – לפרנס את חתני ולספק לו את כל צרכיו. בחר ראש הישיבה חתן מופלג בתורה ובמעשים טובים וכעבור זמן נשא החתן…
קרא עוד... - משל ולקחו
ההבדל שבין צדיק לעם הארץ
אֵלֶּה הַמִּצְוֹת וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' בְּיַד מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל! (פרק לו פסוק יג') החיילים ואנשי הצבא אשר למלך, כל מחסורם ניתן להם מאוצר המלך. לכולם, ללא יוצא מן הכלל, יינתנו מדים אחידים, כולם יאכלו את אותו מזון פשוט, וכולם ישנו באותם השמיכות, רכוש הצבא. ההבדל היחיד בן החיילים ניכר כאשר הם משתחררים מן הצבא ושבים איש איש אל ביתו. העשירים שבהם פושטים את המדים הפשוטים ולובשים את המחלצות…
קרא עוד... - משל ולקחו
הגמילה המושלמת !
וַיִּצְבְּאוּ עַל מִדְיָן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה, וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר! (פרק לא ז') במדרש (ילקוט שמעוני) מובא שהיה משה מתאוה לראות בנקמת מדין ועליו נאמר: "יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם"! (תהילים נח יא') את דברי המדרש הללו הסביר המגיד מדובנא כדרכו במשל: לעשיר אחד היה בן יחיד בחור חמד, אלא שחיסרון גדול היה בו שבכל עת היה נותן עינו בכוס ושותה יין לשכרה. כל תחנוניו של העשיר לא הועילו…
קרא עוד... - ימים נוראים
לסמוך על הזדמנות נוספת …
וַיִּקְחוּ בְנֵי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אִישׁ מַחְתָּתוֹ וַיִּתְּנוּ בָהֵן אֵשׁ וַיָּשִׂימוּ עָלֶיהָ קְטֹרֶת וַיַּקְרִבוּ לִפְנֵי ה' אֵשׁ זָרָה אֲשֶׁר לֹא צִוָּה אֹתָם. וַתֵּצֵא אֵשׁ מִלִּפְנֵי ה' וַתֹּאכַל אוֹתָם וַיָּמֻתוּ לִפְנֵי ה'. (פרק י פסוקים א'-ב') הפרשה פותחת במילים "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי" (פרק ט א'). זהו היום השמיני לאחר שמשה אומר לאהרון ובניו "וּפֶתַח אֹהֶל מוֹעֵד תֵּשְׁבוּ יוֹמָם וָלַיְלָה שִׁבְעַת יָמִים" (סוף פרשת צו – ח לה'). אהרון ובניו מקיימים את הדברים…
קרא עוד... - חגים
נפל בלשונו …
אֲרוּרִים כָּל־הָרְשָׁעִים, בְּרוּכִים כָּל־יִשְׂרָאֵל, וְגַם חַרְבוֹנָה זָכוּר לטוֹב… (נוהגים לאמר לאחר קריאת המגילה) מדוע חרבונה רק "זָכוּר לטוֹב" ולא מקבל ברכה יחד עם כל ישראל? מסביר זאת המגיד מדובנא בעזרת משל על אדם עיור שהלך ברחובה של עיר, ולפתע הרגיש מכה בכתפו. ברגע שהתאושש מהמכה הבין שארנקו נגנב ממנו, והחל לזעוק בייאוש לעזרה ולנופף בידיו אנה ואנה. ראה זאת הנער הצעיר שגנב ממנו את הארנק, וריחם על העיור חסר הישע,…
קרא עוד...
