פרשיות השבוע
-
ניתן למות בשעות קבועות …
זֹאת הַתּוֹרָה, אָדָם כִּי יָמוּת בְּאֹהֶל! (פרק יט פסוק יד') ודורשים על פסוק זה חז"ל: אדם כי ימות באוהלה של תורה! ה"חפץ חיים" מביא משל למה הדבר דומה.? לסוחר גדול אשר מכל ערי האזור היו קונים בחנותו. בכל שעות היום היה הסוחר טרוד בעסקיו וגם בלילה לא נח, אלה היה נוהג לחשב את חשבונותיו ולסדר את הסחורה שתהיה מוכנה ליום המחרת. כל כך היה עסוק ושקוע בחנותו, עד שלא מצא…
קרא עוד... -
מוציאים את האדם מן העולם!
וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת כָּל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד! (פרק טז פסוק יט') קרח נתקנא בנשיאותו של אליצפן בן עוזיאל שמינהו משה (רש"י פרק טז פסוק א') וזה מה שגרם לו לפתוח במחלוקת. ומה ה״רווח״ שיצא לו מקנאה זו? לא קיבל את מה שרצה, הביא לאבדון את עצמו ואת כל עדתו ונבלעו חיים באדמה הם ורכושם… ״הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד, מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם!״ (אבות ד כא') בכפר קטן…
קרא עוד... -
כל סוף הוא התחלה חדשה …
וַתְּכַס עֲלֵיהֶם הָאָרֶץ וַיֹּאבְדוּ מִתּוֹךְ הַקָּהָל.. (פרק טז פסוק לג') אחד מעיקרי האמונה שלנו הוא האמונה בתחיית המתים. וכמו שכותב הרמב"ם: ותחיית המתים הוא יסוד מיסודי משה רבנו ע"ה, ואין דת ולא דבקות בדת יהודית למי שלא יאמין בזה.. אבל הוא לצדיקים.. עכ"ל. בורא העולם לימד אותנו בתורתו, שכל אדם בעולם הזה קיבל אתגר לזמן קצוב, שבו יש לו בחירה בין שמירת תורה ומצוות, לבין המרדף אחר הבל תענוגות העולם…
קרא עוד... -
אחד במדבר, ואחד בים, ואחד בירושלים.
וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה. (במדבר פרק טז' לג') אמר רבי ירמיה בר אלעזר שלשה פתחים יש לגיהנם: אחד במדבר, ואחד בים, ואחד בירושלים. במדבר דכתיב: "וַיֵּרְדוּ הֵם וְכָל אֲשֶׁר לָהֶם חַיִּים שְׁאֹלָה" (במדבר טז' לג'). בים דכתיב: "מִבֶּטֶן שְׁאוֹל שִׁוַּעְתִּי שָׁמַעְתָּ קוֹלִי" (יונה ב'-ג'). בירושלים דכתיב: "נְאֻם ה' אֲשֶׁר אוּר לוֹ בְּצִיּוֹן וְתַנּוּר לוֹ בִּירוּשָׁלִָים" (ישעיה לא'-ט'). ואומרים משמו של רבי יהושע בן לוי, וי"א משמו של רבי יוחנן בן זכאי:…
קרא עוד... -
והזר הקרב יומת!
וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת! (פרק א פסוק נא') נקרא השבוע (פרקי אבות ד'): אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה אוֹמֵר, הַלּוֹמֵד יֶלֶד לְמָה הוּא דוֹמֶה? לִדְיוֹ כְתוּבָה עַל נְיָר חָדָשׁ. וְהַלּוֹמֵד זָקֵן לְמָה הוּא דוֹמֶה? לִדְיוֹ כְתוּבָה עַל נְיָר מָחוּק. (אבות פרק ד' כ') אלישע בן אבויה הנקרא אלישע אחר, ששנה ופירש ולא הועילה לו תורתו שלמד, מלמד אותנו את חשיבות הלימוד בגיל הרך. כי בגיל מבוגר יותר, המשימה קשה שבעתיים. מי שמתחיל ללמוד…
קרא עוד... -
מעוניין לקנות תואר כהונה
וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו. כִּי אִם לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו לְאִמּוֹ וּלְאָבִיו וְלִבְנוֹ וּלְבִתּוֹ וּלְאָחִיו (פרק כ פסוק כה') יהודי אחד ניגש אל הרב המקומי ושטח בפניו את בקשתו. רוצה הוא מאוד להיות כהן. ומוכן הוא לתת כל סכום ככל שיידרש. ענה לו הרב, שזה לא אפשרי, ושאין באפשרותו להיות כהן. לא ויתר האיש, והציע לשלם לרב 10,000 שקל, בתמורה לכך…
קרא עוד... -
אנחנו לא כמו כולם!
וְלֹא תֵלְכוּ בְּחֻקֹּת הַגּוֹי אֲשֶׁר אֲנִי מְשַׁלֵּחַ מִפְּנֵיכֶם כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה עָשׂוּ וָאָקֻץ בָּם! … אֲנִי ה' אֱלֹקֵיכֶם אֲשֶׁר הִבְדַּלְתִּי אֶתְכֶם מִן הָעַמִּים (פרק כ פסוקים כב'-כג') הקב"ה מצווה בתקיפות את עם ישראל מספר פעמים שלא יתפתו ללכת על פי חוקות הגויים. וכל כך למה? "כִּי אֶת כָּל אֵלֶּה עָשׂוּ [הגויים] וָאָקֻץ בָּם!" כמו שאדם קץ במשהו, ומרחיק אותו מלפניו, כי הוא כבר לא מסוגל לראות אותו, כך הקב"ה "העיף"…
קרא עוד... -
מבחן האמונה האחרון
בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לְהַרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם...! (מתוך ההגדה של פסח) אנו נמצאים בשבת הגדול, השבת שלפני חג הפסח. בחודש ניסן לפני 3328 שנה, עם ישראל היה בעיצומן של הכנות אחרונות לפני היציאה ממצרים. לאחר שנה שלימה של ניסים גדולים ונפלאים שבמהלכם הקב"ה מראה לכל העולם שאכפת לו מיהו יהודי ומיהו גוי. בכל המכות ה' מבדיל בין עם ישראל למצרים. שבכל מצרים יש דם, לבני…
קרא עוד... -
תשתדל לא להתרחק!
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: זֹאת תִּהְיֶה תּוֹרַת הַמְּצֹרָע בְּיוֹם טָהֳרָתוֹ, וְהוּבָא אֶל הַכֹּהֵן! (פרק יד פסוקים א'-ב') הגמרא (חגיגה טו:) מלמדת אותנו שברגע שאדם מצטער, אף הקב"ה מצטער עימו. הקב"ה חס על כבודם של בני האדם. ואם כך על הרשעים אז כל שכן על הצדיקים. בהרבה מקומות בתורה אנו רואים שגם אם אדם נתפס בקלקלתו, עדיין אנו מצווים ללמד עליו זכות. אם ראית תלמיד חכם עובר עבירה בלילה, אל…
קרא עוד... -
נזק על ידי דיבור
וְרָאָה הַכֹּהֵן, וְהִנֵּה נִרְפָּא נֶגַע הַצָּרַעַת מִן הַצָּרוּעַ! (פרק יד פסוק ג') כידוע נגע הצרעת מגיע על כך שהאדם לא משגיח על דיבורו ובמקום לנצל את דיבורו לתועלת, אף הוא מקלקל וגורם נזק. כפי שמסביר זאת ה"אורחות צדיקים" בשער לשון הרע: "צריך שתתבונן ותבחין עניין הלשון, אשר כל עניני האדם לרעה ולטובה תלויים בה. יכול האדם לעשות בלשון עבירות גדולות ועצומות אין מספר, כגון מלשינות ורכילות וליצנות וחניפות ושקר…
קרא עוד...
