קטגוריה
-
שינוי בדברים הקטנים
תְּשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּתְרִיס בִּפְנֵי הַפֻּרְעָנוּת. (אבות פרק ד משנה יא') מעשה במלך שהיה נוהג לבקר אצל תושבי המדינה. בכל כמה זמן שיגר מכתבים ל-15 תושבים שבעוד חודש הוא מגיע. והנה זוג זקנים שביתם מט לנפול קיבלו את המכתב. הבעל נכנס ללחץ ואמר לאשתו: "תראי איך הבית נראה?!. נקנה צבע ונצבע, נחליף את החלונות השבורים ונסדר את הבלטות, ונקנה גם כיסא אחד נורמלי שיהיה לו לשבת (אנחנו יודעים להיזהר עם…
קרא עוד... -
פלוס ועוד מינוס שווה מינוס
בית שמאי אומרים ג' כתות הן ליום הדין. אחת של צדיקים גמורין, ואחת של רשעים גמורין, ואחת של בינוניים.. (מסכת ראש השנה טז:) כותב הרמב"ם על דברי הגמרא הנ"ל: "שבְּיוֹם טוֹב שֶׁל רֹאשׁ הַשָּׁנָה. מִי שֶׁנִּמְצָא צַדִּיק נֶחְתָּם לְחַיִּים. וּמִי שֶׁנִּמְצָא רָשָׁע נֶחְתָּם לְמִיתָה. וְהַבֵּינוֹנִי תּוֹלִין אוֹתוֹ עַד יוֹם הַכִּפּוּרִים. אִם עָשָׂה תְּשׁוּבָה, נֶחְתָּם לְחַיִּים וְאִם לָאו נֶחְתָּם לְמִיתָה." (הלכות תשובה פרק ג ג') ושואלים חז"ל שאלה: מדוע הבינוני לא…
קרא עוד... -
אל תסמוך על הסוס!
הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים! לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ (פרק ל' פסוק יט') סוחר אחד שכר עגלון בכדי שיוביל אותו ואת סחורתו מעיר אחת לשנייה. בטרם יצאו לדרך אמר הסוחר לעגלון כי הוא עייף מאוד ורוצה להירדם, וביקשו להשגיח היטב על הסוס לבל יסטה מן הדרך. זמן קצר לאחר מכן שקע הסוחר בשינה עמוקה ואחריו נרדם גם העגלון, ובעקבות זאת הסוס התהלך ללא פיקוח וללא כיוון. בהמשך הדרך…
קרא עוד... -
אין ישראל נגאלין, אלא בתשובה!
וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ כְּכֹל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם אַתָּה וּבָנֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ (פרק ל פסוק ב') כותב הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ז' ה'): "כל הנביאים כולן צוו על התשובה ואין ישראל נגאלין אלא בתשובה. וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הן נגאלין! שנאמר: "וְהָיָה כִי יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה" (דברים ל א'). "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹקֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ" (דברים ל'…
קרא עוד... -
סופו של היצר הרע
וּמָל ה' אֱלֹקֶיךָ אֶת לְבָבְךָ וְאֶת לְבַב זַרְעֶךָ לְאַהֲבָה אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ (פרק ל' פסוק ו') פסוק זה נאמר לעתיד לבוא ליום בו לוקח הקב"ה את יצר הרע ומבטלו. כפי שאומרת הגמרא: "דרש רבי יהודה: לעתיד לבא מביאו הקב"ה ליצר הרע ושוחטו" (סוכה נב.). שחיטה זו של יצר הרע היא הביטול של הכוח שגורם לאדם לבחור ברע ובדברים שהם נגד רצונו של הקב"ה. הפסוק מגדיר זאת:…
קרא עוד... -
זה הזמן לומר תודה
וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר תָּבִיא מֵאַרְצְךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקֶיךָ נֹתֵן לָךְ וְשַׂמְתָּ בַטֶּנֶא וְהָלַכְתָּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹקֶיךָ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם. (פרק כו פסוק ב') אדם המגדל בחלקת אדמתו את אחד משבעת המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, מצווה להפריש מהם ביכורים. ברגע שהוא רואה את ביכורי [ראשוני] גידוליו מתחילים לצמוח, עליו לשים עליהם סימן שיבדיל בינם לבין שאר הגידולים שיצאו בעתיד, ובהמשך לקטוף את אלו הפירות…
קרא עוד... -
וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע…
וְהָיָה אִם לֹא תִשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱלֹקֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו וְחֻקֹּתָיו אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם וּבָאוּ עָלֶיךָ… (כח טו') קוראים אנו השבת בחיל ורעדה את התוכחות והקללות שכתובות בפרשתינו, מה פשר תוכחות אלו ולאיזו תקופה נכתבו? הרמב"ן בפירושו לפרשת התוכחה שנכתבה בפרשת בחוקותי כותב: "ודע והבן כי האלות האלה ירמזו לגלות ראשון, כי בבית הראשון היו כל דברי הברית הזאת, הגלות והגאולה ממנו… אבל הברית שבמשנה תורה [כאן…
קרא עוד... -
בכל יום יהיו בעיניך חדשים!
הַיּוֹם הַזֶּה ה' אֱלֹקֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים, וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ! (פרק כו פסוק טז') – “והערב נא” / הרב ארז חזני – על פסוק זה נשאלת השאלה: מדוע נכתב בתורה "הַיּוֹם הַזֶּה ה' אֱלֹקֶיךָ מְצַוְּךָ"? הרי מדובר פה כ-40 שנה לאחר מעמד הר סיני? ועונה על כך רש"י: "בכל יום יהיו בעיניך חדשים, כאילו בו ביום נצטוית עליהם" עכ"ל. מעשה שהיה במוהל…
קרא עוד... -
לא חסר סיבות לשמחה
תַּחַת אֲשֶׁר לֹא עָבַדְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵבָב מֵרֹב כֹּל ! (פרק כח פסוק מז') עני אחד החל לקבץ נדבות והנה הצליח לקבץ כמה מטבעות. מה עשה? קנה כרטיס הגרלה. ההגרלה עמדה להיערך בעיר הגדולה, וכפרס ראשון הוצע סכום כסף עצום. שפר מזלו של העני והכרטיס שברשותו זכה בפרס הראשון! רבה הייתה השמחה בבית העני, ומרוב אושר פרץ בריקוד סוער עם ילדיו הרבים, עד אשר קולות השמחה נשמעו אל…
קרא עוד... -
תחילת מעשה במחשבה
וּשְׁמַרְתֶּם אֶת דִּבְרֵי הַבְּרִית הַזֹּאת וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם, לְמַעַן תַּשְׂכִּילוּ אֵת כָּל אֲשֶׁר תַּעֲשׂוּן! (פרק כט פסוק ח') על פסוק זה כותב הרב יהודה לייב חסמן בספרו אור יהל: "שאין מעשה בלא השכלה בו, ואין ערך לשכל בלא הפעלתו במעשה". כלומר, אין מצווה שלא נדרש בה האדם להפעיל את שכלו. ואם בדבר הכי חשוב שזה קיום מצוות ה' אנו לא מפעילים את השכל, בשביל מה לנו שכל??? על כך הקב"ה מזהיר:…
קרא עוד...
