וּבַדָּבָר הַזֶּה אֵינְכֶם מַאֲמִינִם בַּה' אֱלֹהֵיכֶם ! (פרק א פסוק לב')
מהו הדבר שבו עם ישראל לא האמינו?
רבינו חיים בן-עטר מסביר שמדובר על ניסי המדבר. שבהם הקב"ה נשא את ישראל, כמו אב שנושא את בנו, כמו שכותב הפסוק: "וּבַמִּדְבָּר אֲשֶׁר רָאִיתָ, אֲשֶׁר נְשָׂאֲךָ ה' אֱלֹקֶיךָ, כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא אִישׁ אֶת בְּנוֹ בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הֲלַכְתֶּם.." (דברים א לא') ואף על פי כן עדיין לא האמינו.
האור החיים מביא משל למה הדבר דומה? לאב שהיה נושא את בנו על כתפו, וכל מה שהיה מבקש הבן מאביו בדרך להרים וליתן לו, היה נותן לו. ובעודו על כתפו של אביו, פגשו באדם אחד. שאל הבן את אותו אדם: "הראית את אבי היכן הוא?" כששמע זאת אביו, השליכו מעל כתפו ופגע בו הכלב ונשכו. אמר: "הינך על כתפי וכל אשר שאלת ממני נתתי לך, ולבסוף הינך שוכח אותי ושואל היכן אני?! הריני משליכך לכלבים!"
וכן נאמר בישראל: כיון ששאלו לאחר כל הנסים והנפלאות שנעשו להם: "הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן" (שמות יז ז'), מיד גירה בהם את הדוב שנאמר: "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם" (שמות יז ח').