משל ולקחושלח

דמיונות, שווא ידברו !

וַיּוֹצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. (פרק יג פסוק לב')

בספר מאמר אפרים מובא משל על זקן וצעיר שנזדמנו לחדר בבית מלון יחדיו. לעת ערב, שכב הזקן לישון. ולאחר זמן מה הצעיר הרגיש מחנק, פתח את החלון, וגם כן הלך לישון.

הזקן התעורר מרעש קול פתיחת החלון, וביקש מהצעיר: "תעשה לי טובה ותסגור מיד את החלון, ממש קר לי!" ענה לו הצעיר: "אבל חם לי!" אמר לו הזקן: "אל תתחצף אני יכול להיות סבא שלך!" וכך צעק עד שהצעיר הואיל בטובו לסגור את החלון, כי כבר רצה שקט מהזקן.

לאחר שעה קלה, פתאום נשמע קול זכוכית נשברת. הזקן בדמיונו חשב שהצעיר שבר את החלון ואז החל לחרף ולגדף: "תתבייש לך" טען הזקן לצעיר, "טיפש מטופש! כעת אפילו אם ארצה לסגור את החלון אינני יכול!". והצעיר בדמיונו חשב שנשבר החלון והיה שמח ומבסוט. והזקן כל הלילה לא היה יכול לישון מרוב דמיון של קור. והצעיר נרדם לו, וישן שינה מתוקה.

בבוקר קמו שניהם ומה גילו? שהמַּרְאָה שהייתה בחדר נפלה ונשברה. רק שהזקן בדמיונותיו חשב שנשבר החלון. וכל הלילה בגלל זה, הוא לא היה יכול לישון. והצעיר בדמיונו חשב גם כן שנשבר החלון, ושמח שיכול הוא לישון עם אויר צח.

זהו כוחו של היצר הרע שגורם הוא לאדם דמיונות שווא!

עדיף תמיד לשאול ולברר עוד כמה רגעים, לפני שמאשימים ומפתחים דמיונות וכעס כלפי בני אדם, וכל שכן אלו שנמצאים בסביבה הקרובה שלנו.

כך קרה למרגלים שמרוב פחד מדומה על כבודם שיילקח מהם, לא חשבו פעמיים אלה החלו לדמיין שהנה הם מאבדים את כבודם ונפלו בעצה הרעה.

 

Print Friendly, PDF & Email
הצג יותר

מאמרים קשורים

השאר תגובה

Back to top button