תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹקֶיךָ! (פרק יח פסוק יג')
על פסוק זה היה הגאון הצדיק רבי ישראל מסלנטר מספר משל נפלא. משל למלך אחד ששלח את אחד מדוכסיו בשליחות למדינה אחרת. "תנאי אחד מתנה אני אותך" אמר המלך לדוכס: "כאשר תגיע לשם בשום פנים אל תסכים להתערבות עם אחד משרי המדינה".
הסכים הדוכס לתנאי המוזר ויצא לדרכו. כאשר הגיע לאותה מדינה, נפגש הדוכס עם שריה, וישב עימם לשיחה בנושאי המדינה.
"אדוני הדוכס" שאל אחד מהם: "האם נכונה השמועה כי אתה גיבן"?
"שקר הדבר"! אמר הדוכס. "מעולם לא הייתי גיבן"!
"הבה נתערב במאה אלף דינר שאכן גיבן אתה" אמר השר. "פשוט את חולצתך, ונראה כולנו אם גיבן אתה או לא"!
נזכר הדוכס באזהרת המלך, אך מיד חשב בליבו: הרי איני גיבן, ותוצאת ההתערבות ידועה מראש מדוע לא אסכים? הסכים הדוכס ופשט את חולצתו ואכן ראו כולם שאינו גיבן. מיד שלשלו לידיו סכום של מאה אלף דינרים.
כאשר הגיע הדוכס חזרה למדינתו שמח ומאושר, בא לפני המלך וסיפר לו את כל אשר קרה..
"אבוי לי"! אחז המלך בראשו. "מה עשית"? הן אני התערבתי עם שרי המדינה ההיא בחמש מאות אלף דינרים כי לא יצליחו לשכנע אותך להסיר את חולצתך, לכן הזהרתי אותך. וכעת את הסכום הזה אני יגבה ממך…
כן הוא גם הנמשל – סיים רבי ישראל: על האדם מוטלת החובה לקיים את מצוות התורה בתמימות בלא מחשבות ובלא התחכמויות רק כפי הכתוב עלינו לקיים ותו לא!